שאלה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ליאת שלום, אף פעם לא היה לי קשה להפרד מאף אחד.....לצערי אולי גם כשמישהו קרוב נפטר הוא לא ממש היה חסר לי..כלומר אולי בכיתי קצת אבל לא התאבלתי ממש..... ועכשיו רק נפרדתי ממטפלת.היא לא חברה, לא קרובת משפחה, לא כלום.רק מטפלת במשך שנתיים וקצת....שיודעת עליי קצת יותר מאחרים אולי..אבל בכל זאת היא לא אמורה להיות כזו קרובה....היא הייתה, נגמר וזהו...אז למה זה לא עוזב אותי??? למה יש כאב של פרידה? למה אני כל כך מתגעגעת? למה???????????לאף אחד אני לא מתגעגעת..אף פעם לא הרגשתי כך לאף אחד.......מוזר...למה זה לא עוזב.....כבר עברו כמעט חודשיים.......מוזר לי ועצוב לי עדיין.........וכל כך רוצה לשתף אותה....וזהו אני צריכה לשחרר וקשה לי במחשבות לשחרר....מה את מציעה לעשות???? טיפול זה דבר מסובך......אולי חבל שהלכתי אליה בכלל..........
אפשר לחבק אותך??? קשה לי לקרוא את ההודעות שלך, הטיפול ממש נקטע באמצע שלא כל כך היית מוכנה, ככה זה מרגיש לי. לא יודעת מה לומר לך, תאמיני לי, אולי רק אומר שהכל לטובה. לפעמים נדמה לנו אחרת אבל בסוף אנחנו מבינים... שולחת לך המון חיבוקים תהיי חזקה גיגית
תודה..אכן מסובך לי.קצת מצטערת שבכלל הלכתי לטיפול, אם הייתי יודעת שזה יגרום לי לכזה מצב אולי הייתי מוותרת... וראיתי שחגגת יום הולדת אז מזל טוב, מוטב מאוחר מאשר אף פעם :)
ילדת האביב, אני יכולה להגיד לך שאני שנה ושלושה חודשים אחרי הפרידה אבל הגעגוע והכאב לא משים ממני לרגע. אני יכולה להגיד לך שעם הזמן לומדים לחיות עם הכאב העצום הזה, והגעגוע הזה שבאמת הוא יחיד ומיוחד במינו.
אכן לא פשוט..חיזקי ואימצי...וכדאי לברר רגשות בטיפול ולעבד אותם אם את כבר בטיפול חדש אל תתביישי, היא בודאי תענה בכנות, אחרת היא לא הייתה ממשיכה איתך סימן שאיכפת לה :)
היי ילדת האביב, מבינה את הכאב והחסר. קשה כי היא הייתה קרובה אלייך, ידעה עלייך, כי הייתה אינטימיות. האם לפעמים את מרגישה אותה בתוכך באיזשהו אופן? את מילותיה? את הדברים שאמרה לך בסיום? אם כן, זה יכול לעזור. איכשהו אני מרגישה שיש קשר בין העובדה שאף פעם לא כאבת/התאבלת לבין העוצמה שאת מרגישה כעת. עכשיו כנראה את מרגישה כי איפשרת לעצמך משהו שלא קרה בעבר וזה טוב...הכאב לא הורג הוא "רק" כואב. ליאת.
ליאת יקרה, את כה מיוחדת ורגישה ומצליחה לגעת.. להרגיע.. להבין. איך את עושה את זה ?! כמעט בכל פעם אני לומדת משהו על עצמי מתשובותייך לאחרים. אז מתי את מתכוונת לפתוח סניף בת"א ? מאד מעריכה, כרגיל דנה
ליאת, תודה רבה על תשובתך,אני בהחלט נזכרת בדברים שנאמרו..אבל אומרים שמפנימים דמות נכון???למה הכוונה כשאת אומרת אם אני מרגישה אותה בתוכי? והאמנם זה טוב? שאפשרתי לה להתקרב כל כך? אני לא מצליחה להבין מדוע המטפלים כל כך רוצים שנספר? שזה טוב להתקרב???למה?כי בסוף הם לא איתנו.....הם כבר לא חלק מחיינו..אני לא בטוחה שתמיד היא תהיה חלק מחיי(למרות שאני רוצה לא לשכוח).....לא כמו אנשים אחרים שדוקא אליהם הייתי אמורה להתחבר......אוף..
מנהל פורום פסיכותרפיה
