לא יודעת מה אני רוצה מעצמי

אז ככה, ממש ממש קשה לי בתקופה האחרונה כי אני חווה געגועים עזים מאוד למטפלת הקודמת שלי ומתחילה לחוש געגועים בין הפגישות למטפלת הנוכחית, מתחילה לחוש תלות רבה כלפיה וחוששת שמא הפרידה ממנה תישא עימה תחושות קשות בדומה לפרידה מהמטפלת הקודמת. כעת אני מתלבטת מאוד בסוגיה הבאה ואשמח אם תוכלו לסייע לי לפתור אותה: אנו נפגשות פעם בשבועיים ויצא שערב ראש השנה נופל על הפגישה שלנו לכן דחינו אותה ב-3 ימים. אלא מה? אני ממש מרגישה שאני צריכה לראות אותה השבוע ולכן שלחתי לה מסרון בו שאלתי אם נוכל להיפגש בחמישי. אז ככה שמצד אחד אני מאוד רוצה לראות אותה אבל מצד שני אני רוצה להוכיח לעצמי שאני לא צריכה אותה כל כך ויכולה להפסיק לחיות את חיי סביבה. מה דעתכם? תודה לכולם!

הייתי ככה... אם זה באמת מה שאת רוצה, הייתי אומרת לך להעמיד את עצמך במבחן ולמתוח את החבל, תסכימי לדחייה של ה-3 ימים האלו ואולי תיווכחי שזה לא כזה נורא, או לחלופין זה כן. אבל אני בטוחה שתקבלי תשובה מספקת (תוכלי בעתיד למתוח עוד אותו, ותראי אולי שאת זקוקה פחות)

מעיין- אל תחמירי עם עצמך. תקופת החגים האינטנסיבית הזאת מחרפנת את כולנו. לי מתבטלות 3 פגישות, וזה כנראה המצב אצל כמעט כולם... זה לא ממש פשוט לאף אחד. וזה בסדר שהקדמת את הפגישה מאחר שאז היה יוצא לך פער של שבועיים וחצי. לגבי רמת הנזקקות שלך, לפי מה שכותבים כאן, זה קורה להמונים. אני מבינה את החשש וחוסר הנוחות אך את שם כדי לעבד את התחושות שלך לנוכח ההתקשרות למטפלת הקודמת ואני בטוחה שהמטפלת הנוכחית תדע לנתב אותך כדי שזה לא יקרה שוב. בהצלחה ושנה טובה!

מעיין למה פעם בשבועיים? זו החלטה של שתיכן? או אולי בגלל מגבלות של זמן\כסף וכדומה? אני באמת שואלת, כי לפי דעתי חשובה האיטנסיביות והרצף ופעם בשבועיים זה ניראה לי קצת רחוק. ברור שתתגעגעי, גם כשזה שבוע יש געגועים. ואולי דווקא עכשיו את צריכה שהיא תכיל אותך יותר ולכן פעם בשבועיים זה באמת לא מספיק? לגבי הפגישה השבוע בגלל החגים, אני מאמינה שצריך לשים דגש על המינון, והתדירות, אני כן מאמינה שצריך לנסות להתמודד לבד, לחכות בסבלנות לפגישה ועד אז לנסות למצוא כלים נוספים שיעזרו חוץ מהמטפלת, אבל יש מקרים שזה באמת נחוץ, גם לי היו פעמיים שיצרתי קשר בהודעה וביקשתי פגישה נוספת באותו שבוע, ואני אחת שמאוד שומרת על המסגרת ועל הגבולות, אבל זה היה חריג וככזה איפשרתי לזה לקרות, כי ידעתי שבפעמיים הללו הפגישה תעזור הרבה יותר מההתמודדות שלי לבד מקווה ששעזרתי מאחלת לך שנה טובה מלאה בכל טוב גיגית

החלטה שקיבלנו יחד אחרי שאמרתי שאני לא רוצה להיקשר אליה יותר מדי כמו לקודמת, וחוץ מזה כן, יש גם את עניין הכסף שמכביד מאוד. אולי באמת לא כדאי בתקופה הראשונה של הטיפול לקיים פגישות פעם בשבועיים, במיוחד שאני מרגישה שאני זקוקה לה כל כך.

הי, רוצה להצטרף ולומר בחיוך מה, שלפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו ברגעים בהם נדמה לנו, קצת בטעות אולי, שייפול ויקום על איזו נקודה: אם נלך לפגישה - אנחנו תלותיים סוף הדרך, אם לא נלך - וואלה נגמלנו, אם פספסנו נושא, היתה החמצה-של-החיים וכו' וכו'. ובעצם, כמו שכתבת, ליאת, אהבתי ואימצתי -"שום אופציה אינה הרת גורל, אלא חלק מתהליך שהוא המשמעותי". א.ה.