מפגש פנים אל פנים עם מטופלים אחרים
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ליאת שלום, אני זקוקה לעזרתך.אני בטיפול המון המון שנים ונעזרת בך מידי פעם, בעת משבר עם המטפלת או כאשר אינני מצליחה ליצור איתה רגשית קשר ולפנות אליה ישירות. עם זאת ניתן להגדיר את הקשר שלנו כבעל משמעויות חזקות עבורי ועבורה גם כן. היא מודעת ומכירה את כל הקשיים והחולשות שלי, כמו גם את הדברים הטובים ומשתדלת לשמור עליי ככל יכולתה, באם הדבר אפשרי במרחב ביננו. היא מודעת לכך כי יש לי קושי לפגוש מטופלים אחרים ולאחר שדיברתי איתה על כך היא הגדילה את המרווחים בין מי שמגיע לפניי ואחריי. היום בבואי לצאת, יש לה קליניקה בביתה עם כניסה נפרדת (לקליניקה), לא לחצר הבית, ושמעתי בבואי לצאת שיח של בנות והייתה לי תחושה שזו הבת שלה. ואכן כשאני עמדתי לצאת, השארתי את השער פתוח והבת שלה נכנסה. אני מבינה רציונלית שזה יכול לקרות, אני מבינה שבעצם לא קרה כלום והמרחב שלי נשמר במשך כמעט 10 שנים ולמה זה בעצם מעורר בי תחושות קשות. עוד לאחר שדברנו בפגישה שלנו על כמה הרגשתי לא מוגנת בבית בו גדלתי, גם פיזית וגם נפשית...והאוטומאט שלי לא לבוא שבוע הבא. אני אדם אינטליגנטי, משכילה, לומדת לתואר שני במקצוע טיפולי ובכל זאת חשתי בושה, ואת היותי מסכנה ואומללה כי אני מגיעה לטיפול. המבט שלה ושל החברה לא יוצא לי מהראש. עם זאת ברור לי שאלו תחושותיי בלבד. יכולתי לכתוב זאת למטפלת במייל אבל אינני מסוגלת. אני פשוט לא רוצה להגיע שבוע הבא. מפחדת ששוב בדרכי החוצה אפגש עם מישהו מסביבתה הקרובה ולא ארגיש מוגנת ובטוחה.והכעס שלי מופנה בעיקר אליה, שבעצם אין לה כל אשמה בדבר. ובאישהו מקום אני חושבת שגם היא חשה אי נוחות וחשבה עליי באותו הרגע. או שלא... עכשיו אני לא רוצה להגיע יותר וגם לא רוצה לדבר על הדברים, גם אם זו תהיה המלצתך. ובכל זאת אני פונה אלייך כי תשובותייך עוזרות לי תמיד לנתב את דרכי חזרה בביטחון להמשך שיח..אני אומרת וכותבת דבר והיפוכו. אך אלו אכן תחושותיי רוצה לפרוט בפניה עד כמה קשה לי ועד כמה הרגשתי נחותה ועד כמה רוצה להרגיש כי הכל בשליטה שלי ולא לבוא גם אם את, היא ואולי אני חושבות שלא שוברים את הכלים במקרים מעין אלה...
אני באמת לא מצליחה להבין את הקושי לפגוש מטופלים או בני משפחה שלה . אני לא הייתי מסכימה במקומה לאורך זמן להגדיל את המרווחים . לדעתי , למרות מה שאת מרגישה , תבואי פשוט רק תבואי , מצידי תשבי שם ואל תדברי , אבל תלכי . אני 3 וחצי שנים בטיפול , והיו רגעים שפשוט לא רציתי לחזור אבל חזרתי , הדרך להתאים את הדבר להיפוכו היא לעשות את הפעולה הנגדית . בד"כ הסוד של כל טיפול מוצלח לדעתי הוא לחזור גם כשזה נראה בלתי אפשרי לעשות את זה, קל להגיד וקשה לעשות אני יודעת , לכן אמרתי בתור התחלה רק להביא את הטוסיק שלך לקלינקה ומשם תזרמי .
היי יעל אכן אפשר לשמוע שאת "מדברת" בשני קולות, כי יש איזשהו קול שהוא הילדה שבך ויש קול של הבוגרת יותר ועצם זה שלבוגרת בכל זאת יש מקום זה הרבה גם אם כרגע זה לכאורה קול ההגיון וקול הרגש שייך דווקא לילדה. אז כן...אני מניחה שאת יודעת מה אני עומדת לומר...שחשוב לעשות מאמץ ולהשמע לבוגרת אבל לדבר בטיפול על הילדה ועל מה שהיא הרגישה שם. לא למחוק אותה כלל אבל לא לתת לה לנהל אותך אולי כי אם תקשיבי רק לה, לילדה, בסופו של דבר אני לא בטוחה שתרגישי באמת טוב עם עצמך... ליאת.