צריך עזרה

שלום.. אני בן 17 וחצי. מיזה כמה חודשים שהתחלתי לחוש בחנק ובקושי לאכול ממש ממש קשה לבלוע את הרוק.. הלכתי לקופת חולים עשיתי בדיקות צילומים והמון דברים.. היתי בלחץ מתח וחרדה ממש גדולה חשבתי שזה סרטן חס וחלילה או מחלה או משהו גרוע שיסכן את החיים. בסדר עבר זמן עבר חודשיים בערך.. הרופא הביאה את כול התשובות אמרה שאולי עדיף להתעייץ עם פסיכולוג כי אין לי כלום לא בגרון לא בוושט ובכול המקומות שעשינו צילומים אמרתי לה ולעצמי ולאמא שלי מה פיסיכולוג מה אני איזה משוגע ודברים כאלה כאילו לא האמנתי שזה זה האמנתי שזה עוד בעיה המשכנו לבדוק שוב אין כלום בקיצור עבר חודש מאז שהיא אמרה שאין לי כלום וצריך ללכת לפיסיכלוג לפני שבוע התחיל לי משהו מוזר מאוד מוזר.. התחיל להיות לי עוד קול בגוף שהוא גם עכשיו.. נגיד אני עושה משהו, הקול הזה אומר לי לא לעשות אותו ולעשות ההפך.. ולפעמים כואב לי הראש שהוא מדבר והעיינים נגיד אני אוהב משהו חושב על המשפחה הקול הזה בא נגד המשפחה שלי .. דברים כאלה מוזרים.. ומשהו שיש לי אותו כבר כמה שנים שלפעמים אני בא לחברים ומנסה להיות כמו איזה חבר שמצליח לו שהוא מקובל וכול פעם אני מנסה להיות חבר אחר בבתנהגות זה כבר הרבה זמן לא מלפני שבוע, רק הקול הזה זה מלפני שבוע ועוד משהו שיש לי כבר הרבה זמן נגיד אני חושב על איזה משהו על כאב נגיד רגליים ישר פתאום כואב לי הרגליים הבנתי שלדעתי יש לי פיצול אישיות.. הקטע פה שכול הזמן היתי מודע ליזה !! תמיד תמיד התבלטתי על כול דבר ודבר אבל לא היה לי את הקול הזה... מאז שהוא הגיע זה כבר הפך את ההרגל שאני מתלבט ללא נורמלי כי התחלתי להבין שיש בעיה תאמת גם לפני הקול הזה.. תמיד היה לי דברים מוזרים של נגיד חודש אני אוהב כדורגל ואז אחרי שבוע אני לא אוהב.. תמיד התלבטתי על כול דבר קטן, נסטי קולה מה לאכול בבוקר תמיד תמיד.. התלבטיות כאלו חשבתי שזה נורמלי עד לפני שבוע גם יש לי חשק לישון הרבה.. מהלפני שבוע הזה.. ואני מרגיש משועמם אז ככה..מה שאני בטוח.. שזה נובע מלחץ חרדה מתח ופחד .. כי תמיד תמיד.. שאני יושב נגיד עם חברים שלי.. ואז באים איזה 2 שתמיד לא עושים לי טוב ויורדים עליי אני בלחץ ואומר אמן אמן הם לא יבואו וכולי מתח וחרדות עם הם יבואו או לא ומלא דברים כאלו כול הגיל התבגרות שלי זה מתח לחץ ופחד השאלה ממה זה נובע אני בטוח שיש לי איזה בעיה. מחלת נפש או משהו בסגנון שקשורה ללחץ פחד ומתח כי זה נובע בכול דבר.. אבל השאלה מה זה הקול הזה, אני כבר מכניס לעצמי סרטים רואה כתבות.. אומר לעצמי שאין לי עתיד.. שאאני יהיה במוסד.. כי זה באמת הגיוני, יום אחד בא לי ללכת לבצפר יום אחד אני אומר אני יפרוש וילך לעבוד.. אין לי מחויביות לדברים שאני עושה וזה מאוד מפריע לי בבקשה תעזרו לי ותיקראו הכול ! אני באמת מקווה שזה לא מחלת נפש ויעבור אחרי גיל ההתבגרות..

הקטע שאני תמיד בלחצים, שזהו החיים שלי נגמרים לא יהיה לי עתיד של בנאדם רגיל.. כי תאמת אני מרגיש את הפיצול תמידי איתי, כול דבר קטן אני מתלבט.. ויש תקופה שאני שבוע אוהב נגיד שירים כאלה שבוע שירים שונים עם נגיד אני מתלבט בין פיצה למאחל אחר.. יש לי 2 דעות בראש ואני לוקח לי זמן להחליט שאלה לי אליכם, אל מי אפשר לפנות בלי שהוריי ידעו? 2- אני לא רוצה שזה ישפיע על הצבא מה אני עושה? חשוב לי הצבא שלא ירוידו לי פרופיל