שאלה

הי ליאת, היא ילדה. היא הודיעה לי בסמס. עניתי לי חזרה בסמס בקצרה.. מה שסכמנו ביננו לתקופה הזאת שהיא בחופשה הוא שאני אלך "למחליפה" זמנית, ובמקביל, היא "תבליח" מידי פעם בסמסים, או במיילים קצרים עם ד"שים קצרים. ואני- אוכל לענות בקצרה. זה סידור מיוחד שכזה, כי באופן עקרוני היא רצתה שקט מוחלט, אבל בסופו של דבר זה מה שסכמנו. מאז הפגישה האחרונה עברו בערך שבועיים. מיד לאחריה, נסעתי. התנתקתי לגמרי. לא הייתי בארץ. וכך זה שיכח מעט את הגעגוע המיידי. אבל עכשיו, יש רגעים שממש קשה... אך, בד בבד, אני מרגישה קצת מנותקת רגשית כזה ממנה... וזאת לא הרגשה נעימה. כאילו, אפשהו יש רגעים שמתחיל להיות לי פחות אכפת ממנה. בכל אופן, מה שרציתי לשאול זה: האם לדעתך, אני כן יכולה לשלוח לה משהו קטן הבייתה? האמת היא שבתגובה לסמס שלה שבו היא הודיעה לי שילדה ושהכל בסדר, - וכמובן שמאד שמחתי לשמוע, כי דאגתי לה וחיכיתי כבר לדעת ולשמוע מה שלומה, גם שאלתי מתי היא בבית כדי לשלוח משהו? והיא רק ענתה תודה, ושבאמת לא צריך לשלוח ושמספיקות הברכות. זה די ברור שכך היא תגיב. אני קצת במבוכה: האם זה כן בסדר לשלוח? באינסטינקט, ובלי לחשוב- זה מה שאני רוצה לעשות, והאמת- שזה גם מרגיש לי נכון. הרי זה לא ארוע שגרתי... ובכל זאת, הקשר ביננו קרוב.מצד שני, לראשונה מאז תחילת הטיפול והקשר ביננו, אני מרגישה מוזר. היא רצתה שקט לעצמה ולמשפחתה. ואני גם יודעת שהסידור הזה שקבעה איתי הוא באמת רק איתי. ( ולא עם אף מטופל/ת אחר/ת שלה). אני רוצה שזה לא יביך אותה ושזה כן יהיה במסגרת מה שמקובל, ולא משהו ששובר גבולות או לא מכבד אותה. אני בטוחה שהיא לא תכעס. זה לא כמו שאזום קשר במייל או בסמס. וזה לא איזשהו עדכון של "מה שלומי". זאת רק מתנה לכבוד הלידה. וכך אני גם רוצה שזה יתפרש. כי נראה לי שגם אם לא אשלח כלום, היא כן תופתע. ( כי זה לא "מתאים" לי.. לא לשלוח). בקיצור: אני מבולבלת. וגם לראשונה, מתחילה להרגיש מרוחקת ורחוקה ממנה. עדיין מתגעגעת... אבל, כאילו היא כבר לא "בטוחה" אצלי בלב. כאילו, אני אפילו כבר לא בטוחה אם ארצה לחזור אליה... זה מוזר. ליאת, בבקשה, תוכלי להתייחס? לפחות להשמיע דעתך האישית: האם היית שמחה אם מטופלת שלך הייתה שולחת לך מתנה ללידה? או שהיית מעדיפה שלא?