התייעצות
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום רב אני בת 30 רווקה.הבעיה היא שאני מתביישת בהיותי רווקה בגיל שלי והבושה מאנשים כאילו יחשבו שאף גבר לא מעוניין בי. ולא כך הדבר אני מאוד מחוזרת,אני מאוד נאה ונראית צעירה מגילי (אני נראית בת 22 )אבל מדאיג אותי מה יחשבו ואני מסתגרת בבית למרות שאני יכולה להיות בטוחה בעצמי וללכת בביטחון עצמי אבל מה עושים עם הבושה בגלל הסטטוס? אני נמנעת מללכת למקומות שבהם אני יודעת שיהיו שאלות. לפני זמן מה פוטרתי מעבדותי וחוששת להתחיל משהו חדש ,חוששת משאלות של אנשים למה אני בת 30 ורווקה זה לא מפריע לי עצם היותי רווקה אלא מה יגידו אולי זה קצת מפריע לי כי אני רוצה להתחתן ולהביא ילדים ולהקים בית אבל אני כל הזמן שומעת מילות שיפוט וביקורת וזה מפריע לי מאוד .מה עושים ואיך מתגברים על זה?
סליחה שאני קצת מתפרצת... אני מכירה טוב מאוד את ההרגשה הזו, את הבושה והחששות האינסופיים, ההמנעות...ואני בגיל 22 כבר הייתי נשואה+, מה שאני רוצה לומר הוא שהבושה לא קשורה למציאות חיצונית או לסטטוס כזה או אחר, זה משהו פנימי שקשור לחוסר בטחון בעצמי בעולם ובכלל. את בחורה צעירה ויכולה להשתנות, וכדאי לך להתחזק לפני שיהיו לך ב"ה ילדים ומערכת זוגית. כדאי לך לפנות לעזרה מקצועית. אצלי זה עבד...
אני מאד מחזקת את דבריה של "מישהי" שכתבה לך מתחת. התחושות הן כנראה מתחושות עם עצמך ואינן קשורות בהכרח למציאות החיצונית, לגיל או לסטטוס. הרי מישהי אחרת הייתה יכולה להגיד "אני ר-ק בת 30" אבל העובדה שאת בוחרת לראות זאת באופן שלילי ואחר מעידה על משהו יותר עמוק. מאד ממליצה לך לפנות לעזרה רגשית זה יכול למנוע ממך הרבה מאד סבל בהווה ובעתיד. אני חושבת גם שקשה להתחיל קשר ממקום כזה שבו את מרגישה כך. ממקום כזה את עלולה לבחור בן זוג לא נכון לך, להצמד לזוגיות רעה או להתפשר במקום שלא צריך להתפשר בו. אם תלכי לטיפול תבואי לקשר ממקום מחוזק יותר ואז גם תהיי בזוגיות הנכונה לך. ליאת