פרידה

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

12/12/2012 | 13:18 | מאת: מילי

אני מרגישה כל כך כואבת ובודדה. אחי ורעייתו התגרשו אחרי 13 שנה שהיו נישואים, מאז ומתמיד הייתי עם האחיין שלי והקדשתי את עצמי לו מלבד עבודה ולימודים, מאוד כואב לי עכשיו שהוא לא מרים את הטלפון, נראה לי שזה לא החלטה עצמאית שלו אלא בזכות אחי הגרוש או רעיתו שאמרו לו לא לערב אותי בסכסוכים ביניהם.מאוד רע לי עם אחי אני חושבת שהוא משקר לי על ימין ושמאל, אכשהו מאז ומתמיד לא סמכתי עליו, לא תמיד הוא הגיוני או מעשי הוא די קפריזי ולא לויאלי. ועתה שהבן בצבא יש לו את התמודדויות שלו עם הלחצים בצבא ועם עצם היותו ילד יחיד, הוא בן 20. מאוד אוהבת אותו.מה את חושבת שעלי לעשות או איך לארגן לעצמי חשיבה הגיונית ובריאה על מנת להתמודד עם המצב. בינתיים נוצר נתק עם אחי.קשה לי מאוד לסמוך עליו מכיון שהוא צריך תמיד כסף , תמיד אין לו , והוא יעשה הכל על מנת לסדר לו את החיים טוב על חשבוני.

היי מילי, מבינה את תחושותייך לאור הקשר המיוחד עם אחיינך יחד עם הנתק מאחיך. כתבת בכותרת הודעתך: "פרידה" והייתי ממליצה לך לא להתייחס לזה כפרידה אלא כתקופה. במידה ונוצר קשר משמעותי עם אחיינך שגם הוא חש אותו בהחלט יתכן שזה מצב זמני ושכרגע הוא לא רוצה להתנגד להוריו אך בהמשך מכיוון שהינו כבר בוגר הוא כן ייצור איתך קשר על דעת עצמו גם אם הוריו לא יאהבו זאת. החיים דינמיים ואת לא יכולה לדעת מה יילד יום, דברים יכולים להשתנות... ליאת.

מנהל פורום פסיכותרפיה