לאבודה - אם כבר שירים

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

23/12/2012 | 12:38 | מאת: סיגל

מקדישה לך שיר http://www.youtube.com/watch?v=SIxww00sv0U

23/12/2012 | 20:03 | מאת: אבודה

:-) חמודה. העלית חיוך על פני. אני יודעת. באמת. אבל, זה היה יכול להיות הרבה הרבה פחות נורא אם הייתי יודעת שזה הדדי. הבנת? אם היה לי אישור ממנה, שהימים הטובים יחזרו, אז הייתי מרגיה טוב יותר. אני מדברת על הטיפול. את מבינה? זה קשה כשבתוך הטיפול קורה כזה דבר. לא בחיים. ( או לא רק בחיים). אני רוצה אחרת. אני כמהה לתקן. את מבינה? לא מבינה איך יכול להיות שנוצר קשר כה חזק בטיפול? האם יכול להיות שהקשר החזק נוצר ומורגש רק אצלי? ובעצם היא לא חה ככה?. אני די בספק. הרי צריך שתיים לזה. לא? אני גם יודעת אין סימטריה בטיפול. אבל לא מאמינה שהיה יכול להיווצר סוג הקשר שנוצר איתה, לולא זה מהו שהיה בא גם ממנה. ולכן הכאב והצער שאני חשה הם בעוצמה כזאת גדולה. אני מרגישה ממש כמעט מבפנים שאני זקוקה לדעת. שאני זקוקה לתיקון. אשמח אם ליאת תוכל להגיד משהו... כרגיל. תודה לשתיכן!. ולך סיגל- על כל "המעקב" אודותי. וההתעניינות. וגם השיר :-)

כן אני מבינה את הצורך בתיקון אבל אם נצא לרגע מהטיפול ל"חיים"...אז הרבה פעמים זה ככה. הצורך בתיקון בקשרים שנגמרים באופן חד צדדי או שמשהו בהם נשאר בלתי פתור ובלתי סגור. אבל גם בחיים זה לא תמיד מתאפשר לסגור למול הצד השני, עד כמה שזה קשה, ולפעמים נשארים עם הרבה שאלות והרבה כאב ואז אין ברירה אלא לנסות לסגור את הדברים עם עצמך או דרך הטיפול הנוכחי שלך... ליאת.

24/12/2012 | 15:41 | מאת: סיגל

לעיתים, התיקונים הגדולים שלנו הם דווקא עם אנשים אחרים :-) ויבואו ימים טובים מאלה. זה לא תלוי בה, או בכן. זה תלוי בך.

מנהל פורום פסיכותרפיה