היי ליאת

היי ליאת איך מתמודדים עם הכאב הנפשי הזה? עם הקושי שמלווה לטיפול, אני שנה בטיפול ולאחרונה מרגישה קושי לשאת את הסבל הנפשי שכרוך בו,אני רוצה כל הזמן לבכות, אין לי כוח לקום לעבודה, לאחרונה עלו דברים קשים בטיפול ואין לי יכולות להתמודד איתם, מרגישה שאני קורסת, מתפוררת, יש בי קולי פנימי שמבקש או נכון יותר כופה עליי לא לקחת את הטיפול התרופתי, אני יודעת שזה לרעתי, הפסיכולוגית שלי מבקשת ממני לקחת את הטיפול, אני לא מסוגלת, לא רוצה לאכזב אותה מצד אחד אבל מצד שני לא מסוגלת לזה. מה עושים? אני מפחדת גיגית

נכון ליאת, זה בדיוק זה, מאבק בין שני הקולות הללו, אנחנו מדברות עליו, על הקול ההרסני הזה בפגישות...לא יודעת מה קורה לי, אני כועסת על עצמי שאני מתנהגת בצורה כל כך לא בוגרת ולא אחראית, אני אמא!!!!מתי אני אתעורר, יש לי אחריות בחיים האלה!

האם ניסית את הטיפול התרופתי? נתת לו צ'אנס? כי בתשובתך למעלה נשמע שכן. כמו כן אני זוכרת שלפני זמן מה שבת לעדכן בהודעה מאוד נחמדה ומשמחת שהכל משתפר וטוב , האם בתקופה ההיא לקחת כדורים? אולי שווה להשוות בין שני המצבים, ולראות מה כן עוזר, כי הילדה הזאת ה"רעה" לא באמת רעה, היא רק צריכה עזרה.

תמיד כייף לקרוא אותך! נתתי צאנס לכדורים, לקחתי אותם תקופה, הרגשתי הקלה והפסקתי, לאחרונה המצב שלי החמיר, מאוד, אני יודעת שבלי הכדורים אני פשוט לא מאוזנת,אתמול היא אמרה לי שבלי הכדורים והליווי של הפסיכיאטר ובלי ליויי של הדיאטנית (בעקבות הפרעת אכילה שהגיעה כמעט לאנורקסיה) לא נוכל להמשיך...אז עכשיו כל מה שנותר לי הוא לשבת להמתין למריבה שמתנהלת בין שני הצדדים ולראות מי מהם ינצח