איך להתפתח

שלום, אני בן 34 ויש לי בעיה שאני טיפוס מאוד סגור ומופנם, ולבת הזוג שלי (הראשונה) זה מאוד מפריע והיא לא מפסיקה להלין על כך שהיא לא מצליחה להכיר אותי לעומק. לא מזמן יצא לה לקרוא חלקים מיומן אישי שכתבתי במשך כמה שנים, לפני מספר שנים. היא אומרת שיש הבדל של שמיים וארץ בין היכולת שלי להתבטא בכתב והיכולת להתבטא בדיבור. זה לא חדש. גם לא לי. בכתב, אני יכול להתבטא בצורה עמוקה על כל דבר, ובדיבור לא... מגיל מאוד צעיר התחלתי לכתוב יומנים שונים, ויש לי כמה עשרות מחברות כאלו...בהן כתבתי על דברים שמפריעים לי, על קשיים, על תחושות ורגשות. אבל חברים..או אנשים שאני מרגיש שאני יכול לפנות אליהם כאשר אני חש עצב, או דכדוך או תחושות קשות ואפילו של שמחה..ממש אין.. לא מרגיש שאני יכול לפנות לאנשים ולספר להם מה עובר עלי (מלבד אנשי מקצוע מוסמכים). הקושי הזה הוא יותר בדרך של "איך" לספר ואיך להתבטא מילולית. אגב, אני לא מרגיש בטוח או נכון לפנות אל ההורים שלי או אל האחים שלי, אלו או אלו לא הקנו לי את התחושה שהם באמת מקשיבים והם לא מכירים חוויות קשות רבות שעברתי בחיים. פה ושם בטיולים בעולם פגשתי אנשים שכן היה לי נוח להיפתח, אך אלו באמת היו מקרים נדירים. כל מה שכתבתי בפסקה העליונה.. בהתבטאות מילולית.. היה יוצא לי בקושי במשפט אחד... אולי בגלל הרקע שלי כבעל מום חיך ושפה שסועים שהקשו מאוד את החיים שלי בתור ילד ולאחר מכן בצבא. בזמנים אלו סבלתי מהצקות חוזרות ונשנות. הן על המראה החיצוני והן על אופן הדיבור. איכשהו שרדתי את השנים האלו, אולי בגלל הפסיכותרפיסט שהיה בעצם הבנאדם היחידי באותם שנים שדיברתי איתו על מה שבאמת הפריע לי. היום אני אחרי ניתוחים רבים, ועדיין נשארו עוד במקרה שארצה לעבור עוד, אך ישנם דברים שלא נמחקים עם השנים...ואת זה הבת זוג מתקשה להבין. בעבר טופלתי במשך 9 שנים על ידי פסיכותרפיסט, ולאחר מכן עוד כמה שנים עם פסיכיאטר ותרופות נגד דיכאון. כיום אינני מטופל כלל. אני מרגיש שאני צריך מישהו מקצועי לדבר איתו, שיעזור לי להיפתח יותר, ואני מבקש ממך עצה לאיזה סוג של מטפל עלי לפנות. תודה, :) שבת שלום, רגוע וחמים.