התייאשתי מהעולם הזה..

אני מיואשת ולא מרגישה שייכת לעולם הזה ,אין לי כיוון ולא דרך ואני לא מתקדמת בחיים שלי בכלל לא בעבודה ולא בזוגיות. בודה לגמרי אין לי חברים .כולם כבר נשואים ממזמן ומגדלם ילדים קטניםמשלהם.ולי אין אומץ לכלום. אני עייפה ורוצה רק לישון כל הזמן למרות שיש לי הרבה סיוטים ..הכל דפוק איתי נשבר לי מהכל אין לי עוד תקוהץ אני לא מצליחה לתפקד ביומיום ואין לי יותר חשק .מציתי ודי.זבל של עולם.

כאילו אני רשמתי את ההודעה הזו ): אותי מעודד שבתוכי אני מאמינה שזה לא יהיה לעד, זה לא שאני מצליחה תמיד לחשוב כך. וללכת לטיפול- עצם זה שמישהו מקשיב לי ומבין אותי עוזר לי כרגע. נכון, היא לא תהיה חברה שלי ועדיין כרגע מרגישה לבד, אבל זה תהליך שמקווה שיוביל לשיפור. ואחרי כמעט עשרה חודשים של טיפול, כנראה שאלך גם לטיפול תרופתי. גם זו אופציה שיכולה לעזור. בהצלחה ותרגישי טוב