זוגיות..

שלום ליאת אני בת 38,רווקה. מאוהבת מאוד בבחור שעובד איתי. אני מרגישה שיש ביננו חיבור מאוד טוב, מרגישה שנחמד לו איתי(יש דוגמאות אך נראה לי מיותר לפרטן..), אזרתי אומץ והצעתי קשר. הוא סיפר שהתגרש לפני כמה שנים ,ומאז לא מחפש זוגיות, הוא משקיע בילדיו לאחר הגירושים הלא קלים. מצד אחד, אני מכבדת את זה, מצד שני קשה לי מאוד. אנחנו עובדים ביחד,כך שאני רואה אותו כל יום, יתרה מזאת מחפשת להיות קרובה... יש ימים שההגיון משתלט ואני מבינה שאם הייתי באמת מוצאת חן בעיניו היה עושה משהו אני מנסה לשכנע את עצמי להתקדם, אך לא מצליחה!, יש ימים שהרגש גובר ואני מחליטה לנסות לגרום לו להתאהב בי, מתלבשת מתאפרת, מחפשת הזדמנויות להיות במחיצתו במטרה ליצור שיחה.אך לא יצא מזה כלום כבר כשבועיים.אני ממש מתוסכלת, חושבת על זה רוב הזמן, לעיתים מתקשה לישון בלילה, מתקשה להתרכז בעבודה, כל היום זה מסתובב לי במחשבה, מחפשת דרכים לנסות לדבר איתו ולהבין אך זה לא מצליח בפועל. חשבתי לתת לרגש להמשיך בחודשיים הקרובים ואם שום דבר לא מתקדם אז לקבל החלטה להניח לזה (מה שבוודאות יהיה קשה אם בכלל אפשרי) הייתי שמחה לשמוע את חוות דעתך. האם יש טעם בלנסות לגרום לבחור לשנות את דעתו? לפי משהו שסיפר אני בטוחה שבתוך תוכו הוא רוצה זוגיות, צריך זוגיות, אך מכל מיני סיבות פסיכולוגיות כנראה הוא נרתע. תודה !

הי ליאת את כל כך צודקת. חשבתי על זה שיש בי משהו שרוצה להציל (או יותר מדוייק "לטפל"), ותהיתי עד כמה זה נכון... לא הבנתי למה אני בכלל מנסה להתעקש על סיטואציה כל כך קשה של ילדים שנמצאים בטראומה, בטיפולים וכו'.לדעתי רציתי לעזור גם להם להציל אותם... אני בדרך כלל לא רוצה את מי שלא רוצה , זו הפעם הראשונה שזה קרה לי ולכן זה כל כך מתסכל ולא מובן, אני גם לא זוכרת את עצמי רוצה להציל או ל"טפל", במישהו (למרות שזה חלק מזוגיות לסייע , לתמוך וכו'). אני בטיפול , שעד עכשיו היה מאוד יעיל, נראה לי שבתחום הזה היא קצת מפספסת אותי...לא מצליחה לקרוא אותי בין השורות כמו תמיד. אבל את עזרת לי מאוד, ואני מקווה שזה יקח את הפגישה הבאה כמה צעדים קדימה.. תודה !