לליאת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ליאת אני מרגישה שאני והמטפלת התרחקנו... הפסקתי לדבר איתה על הקשר בנינו ...עברנו לנושאים שקשה לי לגעת בהם ואני פשוט מתפתלת בפגישות, נבוכה ומרגישה שהיא זרה לי... כשאני מגיעה לפגישה אני מרגישה בן אדם מסכן (בניגוד למה שאני מרגישה ביומיום), אני משתגעת מהעובדה שאין לי שמץ של מושג מה היא חושבת עליי... אני כבר שנה וקצת בטיפול ותוהה כמה הוא עוזר לי... האם אפשר להרגיש קירבה בין מטפל למטופל גם כשלא מדברים על הקשר בינינו? רוב הזמן הקשר ממלא אותי ואני יודעת שזה לא טוב... איך יוצאים מזה? באופן כללי תמיד יש דמות שממלאה אותי... דמות הערצה... איך מתגברים על זה? זה גורם לי לשובע ריגשי ואז אין מקום לזוגיות(דבר שאני מאוד פוחדת ממנו)... אשמח לשמוע את דעתך ליאת ותודה:)
היי מאי, אולי דווקא קורה משהו טןב וחשוב כרגע בטיפול שלך. לפעמים הדיבור על הקשר מחליף את הדיבור על בעיות אחרות ואולי קל יותר לדבר על הקשר מאשר לגעת בהן כפי שאת אומרת. מה גם שאת אומרת שזה יוצר אצלך מן תחושת מלאות ואז אין מקום לזוגיות. אני מבינה את תחושת המרחק שאת חשה למול המטפלת אבל יתכן שזה גם "תעתוע" של הצורך לברוח מדיבור על הבעיות. אז...אני חושבת שפשוט לא לוותר לעצמך ולהמשיך להגיע ולהמשיך לגעת...זו הדרך. ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
