שאלה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלןם לך יש לי שאלה. אני פניתי לטיפול בגלל אובדן של הורים ןאז הכל יצא החוצה וזה כולל התעללות של שכן. מדהים איך זה היה סגור או אפשר להגיד אטום לגמרי, ואפילו יכולתי לעבור ליד השכן ולא להרגיש כלום, אבל כשזה נפתח בטיפול אחרי שהמטפלת הרגישה שיש משהו שאני מחביאה ואחרי שהיא לחצה , הוצאתי את זה ואז הכל הלך סביב זה. אחרי 6 שנים בטיפול עם עליות וירידות, וקושי עם המטפלת ובחדר עצמו, כי כבר מבחינתי החדר הפך למקום המפחיד שבו אני פוגשת את הכאב שברחתי ממנו שנים רבות. והנה אחרי 6 שנים אני מרגישה שלא עשיתי כלום עם זה, אני עדיין לא יכולה להיות בקשר אן לקיים יחסים, יש לי הרבה פחדים והמטפלת חושבת שאני צריכה להפסיק כי לא יקרה כלום , כאילו שהיא התייאשה ממני (היה לנו הרבה מתח לאחרונה, למרות שדיברנו על זה, עדיין מרגישה שהיא לא רוצה אותי יותר). ואני לא רןאה עצמי עכשיו שאני מתחילה את התהליך הכל מחדש. אז השאלה, איך אני אמורה לעבור את זה ולהתחיל בטיפול חדש? והאם יש תקווה שאני אתגבר מהפחד של קשר ויחסים? או זהו לא כדאי לי לנסות עוד טיפול? תודה לך
היי אנה לפעמים לכל תקופה וטיפול יש את "התפקיד" שלו. יתכן שמה שהיית מסוגלת לעבור בטיפול הנוכחי כבר קרה ועם טיפול אחר/עזרה אחרת/גישה שונה תוכלי לעבור עוד משהו. טיפול חדש אינו אומר שאת עוברת שוב הכל מהתחלה אלא שאת מתחילה בנקודה בה את נמצאת היום. נשמע שהמטפלת שלך מספיק אחראית כדי לומר לך מהן גבולות העזרה שלה. האם את באמת באמת מוכנה לוותר על העניין של קשר ויחסים? כי אם לא אז כן ממליצה לאזור כוחות ואומץ ולחשוב מה עושים מפה. ליאת.
תודה רבה אבל חייבים למשל בטיפול חדש לספר\לדבר על הטיפול הישן? איך מחפשים מישהן שונה ממי שהייתי אצלה? אולי אני אגיע למישהי עם אותן תכונות ואותה גישה ואז עוד פעם נגיע למבוי סתום? ואני מאלו שלוקח להם המון זמן לשנות\ להתרגל למצב חדש\ לשתף..... ובגלל זה אני פוחדת שזה לא יסתדר עם מישהי חדשה...