ליאת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני כותבת כאן כדי לקבל קצת עידוד, אני מיואשת. מרגישה רע, מרגישה שהנפש שלי כבויה, אין שום דבר שגורם לי לקום בבוקר,אין לי כוח ללכת לעבודה, אין לי כוח לטפל בילדה שלי, אין לי כוח לעשות כלום בבית,אחרי שירדתי המוןןןן במשקל בשנה האחרונה והגעתי לתת משקל התחלתי לאכול כמו מטורפת ועליתי בחודש וחצי האחרון 10 קילו ואני מרגישה רע עם הגוף שלי ואני מתביישת ללכת ככה לדיאטנית, מתביישת שיראו אותי ככה, אני מרגישה שאין לי זכות קיום בעולם הזה, האוסידי לא עוזב אותי, הדיכאון מתגבר מיום ליום, אני ניראית מחייכת מאושרת אבל אף אחד לא יודע מה עובר עליי,הפסיכולוגית איתי ותומכת בי, הדיאטנית מאוד רוצה לעזור לי וגם הפסיכאטרית שהתחלתי איתה אבל אני מרגישה (ואמרתי את זה למטפלת אתמול) שאני כבר לא מאמינה שאני אחלים, היא מבקשת ממני לספר לה יותר, להוציא משהו שאני לא מסוגלת לדבר עליו, אתמול הרגשתי רע בטיפול, לא שלטתי בגוף שלי, רקעתי חזק ברגליים ושמתי את הראש על הידית של הכסא, אני חושבת שהבהלתי אותה, לא נעים לי שהיא רואה אותי ככה, אבל אני לא שוטת בזה, מה יהייה איתי?
אני קוראת אותך כבר המון זמן בפורם..לעיתים הגבתי אבל הפעם נגעת ממש שהחלטתי לכתוב לך, מקווה שזה בסדר, אם עקבת אחריי בפורם אז את יודעת בודאי שעברתי ועודני עוברת דרך דומה לשלך... (חזרתי לטיפול, אבל זה להזדמנות אחרת :)) אין אדם בעולם שאין לו זכות קיום!!! את ראויה ושווה!!!! בקטע של המשקל, אני העלתי המון, הורדתי בעזרת דיאטנית ושוב העלתי...המצב רוח שלי מאוד משפיע על המשקל שלי ויש לי בעיית אכילה....זה קשה אבל אל תאמרי נואש..אני מאמינה שזה צעד אחורה שניים קדימה, גם לי קרה שבטיפול היא ראתה אותי בכל מיני מצבים לא ממש נעימים כמו מנופחת מבכי או זזה בעצבנות בחדר איכשהו זה יצא ממש לא תכננתי ועוד..אני בטוחה שלא הבהלת אותה, ובכלל הקטע הזה של השליטה, אולי הגיע הזמן קצת לשחרר, לספר, אני נורא פחדתי לספר אבל בסוף ראיתי שזה בסדר והיא קבלה אותי ככה כמו שאני, אל תפחדי לדבר על הנושא הקשה, אל תשארי עם מעמסה כזו כבדה עלייך, תני לה להיות חלק, לשאת חלק מהנטל ואז אני בטוחה שיוקל לך....מחבקת אותך בחום, בהצלחה ואהבה רבה, מיכל.
מבינה...אבל סליחה על הפקטיות לרגע? האם נתת צ'אנס לטיפול התרופתי? יש מצבים שזה מאד עוזר ולפעמים באמת לא צריך לסבול כל כך! גם כדי לטפל בנפש צריך איזשהו מקום מסויים רגוע איכשהו את מבינה את כוונתי? העלייה המשקל לא נשמעת בהכרח משהו רע בכלל...במיוחד אם את מתארת הפרעת אכילה ברקע...מאד חשוב שתמשיכי לדבוק באנשי המקצוע סביבך, דיטאנית, פסיכולוגית, פסיכיאטרית...אל תאבדי תקווה יש לך בשביל מה..(הילדה שלך) וגם בשביל הילדה שבתוכך... ליאת
מיכ- תודה רבה על התגובה, מאוד חימם לי את הלב שכתבת לי. בטח שאני עוקבת אחרייך, אני קוראת אותך המון וכבר כתבתי לך כמה פעמים ואני שמחה שחזרת לטיפול, אני זוכרת כמה היית זקוקה לו ואני שמחה שעשית את הבחירה שמתאימה לך. ליאת- תודה, אני לוקחת את הטיפול התרופתי, בנתיים אין שום שיפור, אני לוקחת במינון נמוך בנתיים ולאט לאט היא תגדיל את המינון, היא אמרה לי שבמצב שלי אצטרך לקחת מינון גבוה אז אני מחכה,אתמול היה יום מאוד קשה וזה הגיע למצב שפגעתי בעצמי גופנית, אני לא רוצה את זה אבל הנפש שלי ממש זועקת! תודה שאתן פה גיגית