למ.מ היקרה

פתחתי הודעה חדשה כי חששתי שתפספסי למטה...אז אני כל כך מבינה אותך, אני חושבת שאפשר לדפדף כאן בפורם אחורה וגם בפורם של פסיכולוגיה קלינית של אודי ולראות את ההודעות שלי לפני חצי שנה בערך...הן היו בעיקר על תלות, איך אני "לא יכולה בלעדיה" שאף אחד אחר לא יודע ולא מבין אותי ועוד. ואחר כך התמודדות עם פרידה שהייתה כל כך קשה. אפילו כבר בפורם הגזמתי כשנפרדתי ממנה כי היה ממש קשה! אז תראי יקרה, הזמן והניסיון יעשו את שלהם ואז תראי שבעצם יש הרבה אפשרויות בפנייך, יש מסביבך אנשים שאכפת להם, את לא לבד ועם כל הכבוד למטפלת היא לא חיה איתך את חיי היום יום, היא לא חברה ולא משפחה היא מקור תמיכה עד שתתחזקי ותוכלי לבד ואת יכולה לבד! זה רק עניין של תפיסה וזמן וגורמי תמיכה בסביבה הקרובה..נסי למצוא כאלה אני בטוחה שיש! חזרתי אליה בהדרגה וממקום שונה לחלוטין, בעמדה שונה! ואני שמחה על כך! עד היום היא יודעת דברים שאף אחד אחר לא יודע, אז מה? אני לא תלויה בה, יכולה בלעדיה, יש לי גורמי תמיכה אחרים אבל היא עדיין מאוד מאוד משמעותית עבורי ואני רואה זאת לטובה! יש לי מישהוא שאכפת לו ממני! שתמיד אוכל להתקשר, להעזר בו וזה דוקא מצויין! לא חשבתי בכלל שאהיה ככה..תלויה בה, צריכה כל כך, פוחדת שתעזוב או שאני אעזוב..זה עדיין קורה לי לפעמים אבל במינון אחר לגמרי! במחשבה אחרת! ואם תקראי פה תראי שגם אחרים בהתחלה תלויים מאוד ואחר כך מגלים שהם יכולים לבד! או יכולים גם עם מישהוא אחר או מטפל אחר! תסמכי על עצמך שאת יכולה!!! שיופי שיש לך אשת סוד וזה טוב להעזר רק תעבדי על המינון הנכון שאת תהיי שלמה איתו ולא תרגישי שהיא זאת ששולטת אלא את!!! הטיפול הוא שלך ובשבילך ולא שלה! גם אני לא ידעתי שאהיה כל כך תלותית אבל זה כנראה חלק מהטיפול שצריך לעבוד גם עליו, תראי זאת כך. בהצלחה ומקווה שזה לא ארוך מדיי אבל נגעת בנקודה רגישה אצלי :) מיכל

ליאת יקרה, נכון שאני במקום אחר היום, אך עדיין יש על מה לעבוד (גם בקשר שלי איתה) את מחזקת אותי וזה נחמד :)! פורים שמח מיכל

היי מיכ, קודם כל תודה על ההתיחסות ורצון לעזור שמחתי לקרוא אותך ואני מאוד מעריכה... אני לא צריכה לחזור אחורה בשביל לקרוא מה עברת כי עקבתי אחרייך בשקט :) הרבה פעמים יש לי הרבה מה לומר ואני מאוד מזדהה עם מה שכותבים כאן אבל מסיבות שונות אני לרוב לא מגיבה. אני באמת שמחה בשבילך שהגעת למקום טוב שאת מרגישה שהשליטה במצב היא אצלך ולרגשות אין כבר את היכולת לנהל אותך.. כמו שאני מרגישה. אני קצת מתקשה להיות אופטימית בגלל שאני המווון שנים בטיפול ואני כלום לא זז או משתנה התלות לא הופכת לחלשה או פשוטה יותר אפילו ההפך .. וכל ניסיון שלי להילחם בה נגמר רע מאוד והיא מנצחת אותי בגדול ...הייתי שמחה לשתף יותר בשביל להסביר את כל התמונה, אבל אני עדיין קצת חוששת לחשוף כאן מידי.. אני באמת שמחה בשבילך זה כיף לשמוע שאת במקום טוב עכשיו (אני אוהבת סיפורים עם סופים טובים.. למרות שזה לא הסוף :)) אני כרגע גם בתחושה שאין אף אחד בעולם שבאמת יכול להבין מה עובר עלי... לצערי.

התקיעות הזאת נוראית!!!!!!! ואם תרשי לי להציע (אם לא חשבת כבר על זה) אולי תלכי לעוד טיפול בנוסף. ואז תמיד יש לך בצד את הקבועה. ואולי בזכות התוספת משהו יזוז? ומבחינת תקציב- דרך קופת חולים /תחנה לבריאת הציבור / סטז' של סטודנטית שתחת הדרכת מישהי גדולה בתחום = אופציות מוזלות. וזכרי: אין יאוש בעולם כלל! מעבירה לך את כל הכח והחיזוק להמשיך למצוא את הדרך לצאת מזה! חן