געגוע?

שלום רב. אני בן 25, איני בטוח שזה הפורום הנכון אם לא אשמח אם תעבירו את ההודעה לשם. משהו שרציתי לפרוק ורץ איתי במהלך השנים, הוא עובדה שאני זוכר את עצמי מגיל קטן תמיד מוקף בחברים, וכנראה שעם השנים ההתנהלות החברתית שלי לא הייתה מספיק אינטליגנטית בשביל להצליח לשמר את המצב שהיה, כלומר להיות מוקף בחברים. תמיד הסתכלתי על עצמי בתור מישהו שגם מאוד טוב לו לבד, אבל אולי טעיתי? יש לי היום 2-3 חברים קרובים, חברה, אבל בכל זאת למה בעצם אני עוד מידי פעם נזכר ואפילו חולם, על אותם חברים כביכול שהייתי חלק מהם? וזה צובט בי מחדש, אני מרגיש כאילו פספוס, כאילו אני צריך קרבה של יותר אנשים מסביבי. להתחשב בעובדה, שיכלתי במשך השנים האלה, צבא, עבודה, טיול, לרכוש המון חברים מסביבי, קצת מוזר לי שכל כך הרבה שנים אחרי אני עוד "חי" את מה שהיה פעם, וכמו שאמרתי אפילו חולם על אותם חברים "של פעם", וכמה חבל שאנחנו לא בקשר. (אגב הם עד היום נשארו חבורה מלוכדת של אנשים - קשה היום להיכנס פתאום לתוך המעגל הזה). לגבי קשרים חדשים עם אנשים, אני יכול להגדיר את עצמי מאוד חברותי, אבל כאילו המקום ממנו גדלתי ואיך שגדלתי, מנעו ממני מלהזמין אלי אנשים, ולוקח לי אני חושב זמן עד שמכר, באמת הופך להיות חבר קרוב.