היי

היי ליאת שלום רב, אני כבר מותשת, לא יודעת אם זה מתאםי לפורום כאן. אני נורא עצבנית, מקללת מלא, את בעלי , כשאני מקבלת מכה או שנופל לי משהו או לא מצליח. יש לי תינוק בן שנה וחצי ואליו אני מתייחסת הכי טוב בעולם ואני שמחה שזה לא נכנס עניין העצבים הוא מרגיע אותי, הוא הסיבה לחיים שלי פשוט ככה. כשאני ליד אנשים הם חושבים שאני טובה, ובא לי לצעוק שאני לא כזאת כי אני יותר רגועה ליד אנשים אני לא מקללת, ולא מתעצבנת אם אגיד להם שאני כותבת לך הודעה כאן בפורום הם לא יאמינו פשוט .. אולי רק כמה שמכירים אותי ממש טוב. אני רוצה לדעת איך לשנות את זה, מה עושים. אני אומרת זהו היום לא אקלל לא אצעק וזה פשוט לא מצליח כל יום אני מקללת אפילו בשפה חדשה!! בעלי כתגובה לקללות שלי כועס נורא ונגעל ממש מהקללות אני יכולה להבין כל יום אני מתחננת אליו שלא יכעס עליי ויתן לי להירגע אולי אני לא אקלל היום אבל כשזה יוצא לי הוא לא מבליג וביקשתי מיליון פעם כל כך יפה.. אולי הוא לא מבין כמה אני מתעצבנת הכרביים מתהפכות, מרגישה כמו בלון שעומד התפוצץ כל פעם. אני אפילו בוכה בנהיגה כשהוא נותן לי הוראות. בקיצור אני חייבת לדעת איך להשתלט על זה. אני בטוחה שזה ישנה לי את החיים אפילו טיפול שתוכלי להמליץ לי עליו. יש לציין כי אני לא מרגישה בדיכאון, ושמחה בחלקי שיש לי משפחה טובה, בית, מצב כלכלי בסדר ואני לא מתלוננת . גם כשיש מצב כלכלי לא טוב מידי פעם אני מתייחסת לזה בשוליות ולא לוקחת כל כך ללב כל עוד לא חסר לילדי שום דבר. אני אפילו לא יודעת מהיכן הגיעו עצבים האלה תמיד הייתי בחורה עצבנית אבל בשנתיים האחרונות זה פשוט מוגזם. תודה רבה לך וסליחה על ההודעה הארוכה, שבת שלום!