חיבוק

ליאת, הבן שלי הקטן מאוד אוהב לחבק, הוא מתוק וקטנצ'יק כזה במימדים לגילו(הוא בן 7),הוא מרעיף אהבה לכל הסובבים אותו הוא אהוב על כלם,אבל השאלה היא האם להפסיק אותו אם זה נראה מוגזם? למרות שמסביבו כלם מתלהבים מהחמימות שלו? האם לשים גבול? ושאלה נוספת...נכון שיש גישות שונות לחיבוק בטיפול ופעם נדמה לי שהנושא עלה כאן בפורם. אני די מתפדחת לבקש מהמטפלת שלי חיבוק אבל היום בקשתי והיא תמיד מוכנה...אני ממש מבקשת לעיתים רחוקות... כאילו אני מחפשת משהו בחיבוק הזה, קשה לומר מה..החזקה? שהיא איתי? שאכפת לה? לא יודעת מה...ועדיין משהו חסר ויש הרגשה שלא יתמלא לעולם.. ברור שהטיפול הוא במילים ולא מגע, אך יש לפעמים חשיבות גם למגע הזה..ולצערי זה כאילו לא זה....אז מה אני מחפשת? איך אדע? והאם חסך כזה יכול להתמלא ע"י מישהוא אחר? האם אני צריכה פשוט לחבק את עצמי מבפנים ולא לחכות לחיבוק חיצוני? קורה לי שאני מחבקת את עצמי בטיפול חזק אפילו...ואני אמרתי לה שכל פעם שאני מחבקת את עצמי הייתי רוצה שזה יהיה היא...אף פעם היא לא יזמה חיבוק גם כשהרגשתי נורא..מה שכן היא הניחה יד על כתפי פעם כשהייתי במצב ממש רע...כשמישהיא קרובה לי נפטרה...למרות שאני מרגישה היום במקום אחר מולה עדיין מחכה שתמלא אצלי איזשהו משהו שחסר לי, האם זה יגמר הרגש הזה של חוסר? האם הטיפול יכול למלא חסכים ממש? או רק מלמד איך לחיות עם חסכים שכאלה? ואולי בהמשך הם פחות יכאבו? או פחות ארצה חיבוק כזה ממנה? אני באמת מרגישה שאני לא תלויה בה ממש אבל עדיין יש תחושה שאני צריכה ממנה מילוי חסכים...האם הובנתי?האם החסכים ימולאו? בעצם האם אני מבזבזת את זמני בחיפוש אחר מילוי החסכים שלי אצלה?????אני לא רוצה לייחס לה חשיבות של עליונות או כוחות כאלה אלא רק כאחת שיכולה לעזור..הובנתי? מקווה שכן. מיכל

הי ליאת, מה שלומך ? זמן רב שלא כתבתי כאן למרות שאני בד"כ קוראת..המשפט שאת כותבת למיכל לגבי "הבור", החסך בחיבוק שאולי אפשר בטיפול גם "למלא"אותו קצת ואז החסך פחות כואב .. המשפט הזה עורר בי תקווה ..איך מצליחים "למלא" קצת את הבור ? איך ? איך מצליחים להפחית קצת את הכאב הזה דרך "מילוי הבור? דפי.

לגבי בני ממש אין לו חסך או חוסר בחיבוקים :) אולי עודף חיבוקים יש כזה דבר? גם הוא מחבק אחרים כשנפגשים וכשהולכים (לא אנשים זרים) זה מה שרציתי לדעת לגביו אם לשים לזה אישהוא גבול...כי אולי מרוב חשש שלי ילדיי קבלו ומקבלים המון חום ואהבה וכך הם גם נותנים לסביבתם ולדעתי זה עדיף, כך רציתי לגדל אותם בשונה ממני.. אולי לגביי זה כבר אבוד וזה לעיתים קשה לי...אבל אני חושבת שאולי קצת יותר טוב מפעם, אולי השלמתי ואולי המטפלת שלי גם קצת מילאה...תודה על תשבותך...זה נתן לי קצת מקום לחשוב על כך...

זה נראה לי מקסים וחם. הבעיה מתחילה אם ילד "מתעלק" ולא מזהה רתיעה מהצד השני אם יש כזאת.

תודה :) בד"כ אני זאת שאומרת לו להפסיק לחבק...הצד המחובק בד"כ מוקסם ממנו, אבל לי זה נראה יותר מדיי...אולי זאת אני? פשוט כל כך רציתי שילדיי יהיו אהובים והייתי מחבקת אותם המון במיוחד כשהיו קטנים ואולי גם אני רציתי להיות מחובקת...