הניצחון שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

26/02/2013 | 16:57 | מאת: (אדוה )הילה

מה שלומך? את יודעת שלקח לי המון זמן להתחבר אליך ,כאילו הכעס שצברתי על זה שענבל עזבה עבר בעצם אליך .והרבה זמן אני רוצה לכתוב פה ולא כתבתי מכל מיני סיבות , גם ממה שציינתי, וגם מזה שכשאני בחרדה ממש גדולה אני לא מצליחה לכתוב, וכל השנה האחרונה הייתי בחרדה. זה נשמע נורא ?!!! זאת היתה חרדה כל כך גדולה שלפתה אותי מבפנים כמו תמנון רב זרועות שסוגר על הטרף שלו . אני בתהליכי גרושין ואושפזתי בעבר מספר פעמים וגם תוך כדי התהליך של הדיונים אושפזתי פעם אחת. היה מאבק ביני לבין הזוג שלי על המשמורת של הילדים ואני נלמתי בשיניים ,לחמתי על השפיות שלי ,לחמתי בכל בוקר שקמתי ושלחתי את הילדים לגן\בית ספר ,לחמתי לטפל בהם ,לחמתי ללכת לעבודה ולתפקד. כשכל הזמן האיום הזה על הראש שלי ,שיקחו לי את הילדים . שתי ילדים יש לי. והם המשפחה שלי והם ממלאים אותי . ובכל הזמן הזה אני הולכת לטיפול פעמיים בשבוע ומאז האשפוז שלוש פעמים ולוקחת תרופות על בסיס יומיומי ולא מוותרת לעצמי. והמטפל שלי והרופאה שלי המליצו שאני כשירה יכולה ומסוגלת ללא ספק לגדל את הילדים !!! והפקידת סעד אמרה לי שהיא תמליץ על משמורת משותפת מה שמתאים לי מאוד כי אני גם רוצה ללמוד ולהתפתח. והיום ביום הזה אני רוצה להגיד לכל מי שקורא\ת אותי , שזה אפשרי, ושהטיפול עוזר (מטופלת כבר שלוש שנים), אבל צריך המון המון רצון כדי באמת לעשות שינוי וסבלנות ואמונה בעצמך, ביום הזה אני מלאה באהבה לעצמי ,לילדי וגם אליכם . (אדוה )הילה. !_____________ ! ! !

הי אדוה, מבינה את הכעס שהרגשת כלפיי וגם את החרדה שאפפה אותך. ואני חושבת שבאמת מגיע לך "כל הכבוד" כזה גדול גדול! משום שמה שאת מתארת זה תימצות של דרך שאני בטוחה שהייתה גהנום עבורך וסבל בל יתואר אבל ידעת שיש לך "בשביל מה" ,בשביל הילדים והצלחת להרים את עצמך, דרך עזרת אחרים וגם דרך זה שעזרת לעצמך. אני בטוחה שזה היה מאמץ על ויחד עם זה בא גם הסיפוק עכשיו והתחושה ש..."עשית את זה". אז כן,כמו שכתבת...רצון, סבלנות, אמונה בעצמך...והנה- זה אפשרי. אז שוב- כל הכבוד! ליאת.

27/02/2013 | 17:19 | מאת: א. הילה

המילים שלך ממש חיממו אותי מבפנים . להתראות הילה

מנהל פורום פסיכותרפיה