שקרנים פתולוגים

שלום רציתי להתיעץ עם מישהו מהממוחים לגבי חברה שלי שהיא שקרנית פתולוגית , אנחנו בכיתה ט עכשיו ואני יודעת בוודאות שהיא משקרת מאז כיתה ה לפחות ! משנה לשנה אני מגלה עוד ועוד שקרים שלה שהיא סיפרה , השקרים הופכים גדולים יותר ויותר ובתדירות גבוהה יותר מיום ליום . היא שיקרה על נסיעה לחול , על חבר חלומי שלא היה , על ניתוחים שהיא לכאורה עברה או אמורה לעבור , על המצב הכלכלי שלה , על העובדה שהיא בולמית (היא בכלל לא בולמית היא המציאה את זה בשביל צומת לב) , ואפילו על דברים קטנים כמו מקרים מצחיקים , בנים שהתחילו איתה , ועוד המון המון דברים , וזה רק לאחרונה ! העלתי את הנושא כבר פעם אחת אבל בצורה מאוד מטושטשת ולא ברורה מבלי להטיל עליה את הכל בבת אחת ועם הרבה הכנות לפני .. היא בקושי הגיבה , בהתה באויר , ושינתה נושא במהירות כאילו שזה לא מזיז לה ! חלק מהאנשים ייעצו לי שעלי להשלים עם העובדה שהיא שקרנית פתולוגית ושאין הרבה מה לעשות , אבל היא חברה מאוד מאוד טובה שלי ואני מאמינה שלכל בעיה יש פתרון . אני דוחפת אותה לראות פסיכולוגית אני אומרת לה שזה יוריד לה מהלחץ והיא תוכל לפרוק את הלב והיא אמנם מתלהבת מהרעיון אבל אני לא יודעת עד כמה לדחוף אותה ועד כמה ליהיות מעורבת והאם אפשר לפתור את זה בכלל?

שלום לך !אני קורא מן השורה, לא בעל מקצוע. הייתי רוצה שתנסי שתי מחשבות. א) האם לדעתך החברה משקרת את הסביבה, או גם את עצמה ? אולי זו דרך של החברה להעביר מסר מסויים? אולי היא ככל נערה מתבגרת משחקת ב"משאלות לב" ? אולי את "צדת" אותה? (תפסת אותה משקרת) ולכן היא לא ידעה איך להתמודד והיתה אדישה ? ב) אולי כדאי גם לחשוב למי זה באמת מפריע ? אולי יש לה קושי חברתי מסויים, ועל קשיים - מסיימים חברות? לפעמים שקר יכול להעיד על חוסר ביטחון, ואולי כדאי שתפתחי איתה את שיחה "חדשה", שתקבלי אותה ותנסי להתייחס בצורה נכונה למה שהיא מספרת. אולי היא צריכה ממך משהו. אם חבר היה שולח אותי לפסיכולוג, החברות שלנו היתה נגמרת, וזה קרה לי .

שלום לך ! גילוי נאות, אינני פסיכולוג, אך הייתי רוצה לעזור לך ולו במעט. א) לא לשכוח שכיום כבר מכיתה ה' מתחילים את גיל ההתבגרות. ב) האם החברה שלך היא מקבולת בחברה ? ג) האם החהרה שלך "משקרת" לכולם או גם אל עצמה ? ד) ברור שהחברה לא אוהבים שקרנים פתולוגיים, אך אולי חברתך מנסה לומר לך דברים , שנשמעים אחרת אצלך ? אולי באמת יש לה תוכניות וזה רק צורה של ביטוי ? אל תתרגשי מהבולמיה, אפילו אנשים מבוגרים מאמצים לעצם מחלות למיניהם...כולנו נשארנו ילדים.. :-) ובעצם.. אולי.. את לוקחת על עצמך תפקיד קצת קשוח ? לשלוח חברה לפסיכולוג? אין ספק שזה מרגיז שמשגעים אותך אולי פעם תשאלי אותה... איך היא מצפה ממך להרגיש כשהיא מספרת לך שהיא נוסעת. קצת סבלנות, קצת להרחיק את עצמך מהמעורבות הרגשית של השקרים, להתעניין בדברים מעל השקרים. כדאי לחשוב על עוד אפשרווית (כן, תשומת לב, "צומי") זה דבר גדול ! חברות זו מתנה משמיים, לסיים קשר תמיד אפשר, אם את מחבבת אותה, אולי תתני עוד הזדמנות ?