טיפול וקשר עם מטפלת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
הי ליאת, כתבתי לך כאן בעבר לגבי הרבה דברים,קשר עם בן זוג,עבודה,טיפול וקשר עם מטפלת. בזמנו לא הצלחתי להתמקם בטיפול המתאים ועברתי כמה פגישות ראשונות עם מטפלות ועזבתי. ,ב3 חודשים אחרונים אני מתמידה עם אותה מטפלת ונראה שמצאתי את המקום הנכון לי ,יש חיבור,כימיה טובה ביננו בכל דבר ועניין. אני מצליחה להיפתח אליה ,לדבר על הדברים הבאמת כואבים וקשים שעברתי ועוברת (ויש הרבה כאלה)בעבר ובהווה אמנם לא פותחת 100 אחוז אבל את הרוב כן ,ומאמינה בי ובה ושעם הזמן אני כן אפתח מולה כמו שאני מצפה ,והפתיחות שלי מולה עכשיו היא באמת מעל ומעבר למה שחשבתי שיקרה בטיפול. את יודעת,היא נורא דומה לך בסגנון "הדיבור"(ולא דיברתי איתך מעולם אבל רק מההכרות איתך כאן...) ובגישה שלה היא מאוד הזכירה לי אותך בהרבה מובנים .מקווה שזה בסדר שאמרתי לך זאת ,אבל כן התחברתי אליך מכאן למרות שלא דיברנו הרבה אבל ככה הרגשתי. בכל אופן, אני מאוד פתוחה איתה ,יכולה לדבר איתה כמעט על הכל,ובהמשך עוד יותר כי מפעם לפעם אני יותר מצליחה להיפתח ולהביא את כל הדברים שמפריעים לי בכל ההתנהלות שלי בכל מיני מצבים ,הכל פתוח ועל השולחן אצלה וכל החוויות הקשות שקרו לי בחיים ומשפיעים עליי היום.אני מרגישה שאני מקבלת אצלה המון חום,חיבה ,אהבה ,אכפתיות ,הקשבה וטוב לי איתה,אצלה.פשוט טוב לי.יש מן שקט כזה ,לא הרעש והטלטלות והתלות כמו בטיפול הקודם שממש לא עשה טוב בשום צורה שהיא. והשקט הזה זה דבר טוב ואני שמחה שככה שקט לי שם ומרגישה נינוחות טיבעית ,מקום בטוח . הטיפול תופס בחיים שלי חלק קטן מאוד,בכלל לא כמו פעם שהייתי מחכה לפגישות ,ומדברת איתה כל יום במייל ומתגעגעת למטפלת. אני לא מחכה לפגישות איתה אבל כן חשוב לי להגיע אליהן ממקום של תקווה לשינוי . עדיין לא קרה לי שביטלתי או לא הגעתי לפגישה..ומסקרן אותי מה יש לה לומר . הרבה פעמים אני שואלת את עצמי איך הדיבור בטיפול יכול לקדם ולהשיג את המטרות שאני רוצה .מצבי לא מזהיר פנים ולא פשוט בכלל ואני לא הרבה זמן בטיפול ,רק 3 חודשים אבל בכל זאת איך אני מיישמת את המטרות שאני רוצה להשיג וזה לא משהו בשמיים.. המטרות שלי זה לחיות ממקום טוב יותר,שקט יותר,להיות יותר רגועה פחות על קפיץ,פחות דיכאונית ,פחות חרדתית ,פחות פחדנית ,פחות דאגנית ,אני לא מצליחה לשחרר ,יש לי עוד מלא עבודה בטיפול ואני שואלת את עצמי מתי אני אוכל להגיע לשקט ולשלווה פנימית ומתי אני כבר אהיה בסדר. אשמח לשמוע את דעתך ,בתודה ,נירית
היי נירית, קודם כל, מאד משמח לשמוע שהגעת בתחושתך ל"מקום הנכון" ונעים לך ושקט לך אצל המטפלת הנוכחית. היה לי מעניין לקרוא שאת מרגישה את "הסגנון" שלי דרך הכתיבה ושבתחושתך את מקבלת משהו דומה. מעניין לחשוב מה עובר דרך כתיבה למרות שאנחנו בוירטואליה. לשאלתך...3 חודשים זה לא הרבה זמן בכלל ואני חושות שאם את מרגישה מה שכתבת בתוך ה 3 חודשים הללו זה הרבה. אלו עדיין השלבים של יצירת הקשר, ובדיקת האמון והגבולות ויכול להיות שאת השינויים בעצמך את תראי עם הזמן, צריך סבלנות והמתנה. בין השורות עלתה לי גם תחושה שאולי שווה לך לבדוק עם עצמך...האם ייתכן שמשהו בך עדיין משווה למול הטיפול הקודם, שהיה סוער ומטלטל יותר אך- חיכית מאד לפגישות לעומת זה ששקט ורגוע יותר ואת פחות מחכה לפגישות...? אולי יש פה איזו שאלה שאת שואלת את עצמך ואם זה זה כך שווה בעיני להביא את השאלה הזו לטפול. מהו שקט בשבילך למול סערה? מה יש בזה ומה יש בהוא? ליאת.
הי ליאת, מה עובר דרך כתיבה? אז ככה,אני אסביר מה שעובר זה הגישה הטיפולית בה את דוגלת , את לא מעודדת תלות ואת גם לא בקיצוניות השניה של להיות מרוחקת וקרה ,את באמצע .ויחד עם זאת את אמפתית ולבבית וגם המטפלת שלי כזאת . וזה בדיוק מה שנכון עבורי. מהו שקט בשבילי למול סערה ? שאלה יפה. אהבתי אותה. אצלי זה עניין של בחירה אני תמיד יכולה לבחור בסערה או בשקט ,ברע או בטוב.אני בנאדם מאוד חלש,מאוד פחדן עם המון הרס עצמי,והיום אני כבר לא כמו פעם ואני משתדלת לבחור תמיד בטוב. עברתי דברים מאוד מאוד קשים בחיים ועד היום אני לא במקום טוב וגם קורה איתי משהו לא טוב.נורא שקט לי בטיפול כי לא קיימת תלות ולא קיימים המחסומים האלה מולה וברגע שהם לא קיימים אני מצליחה "להשתמש" נכון בטיפול ובמטפלת,אני מצליחה איך שהוא להיעזר ואם יקרה נס אני גם אהיה בסדר...אני עוד צעירה מאוד,אני עדיין לא בבית אבות ואפילו לא מתקרבת לגיל המעבר ויש לי עוד הרבה הרבה מקום לשינוי אבל קל להגיד קשה ליישם.