מבולבל
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום, אני בחור הומו בן 23. אני נמצא בטיפול לא רציף אצל פסיכולוגית ובכל זאת יש לי כמה דברים שהייתי רוצה לקבל עצה לגביהם. אני מרגיש החמרה מאוד גדולה ביחס שלי כלפי עצמי ובביקורתיות שאני מפעיל כלפי עצמי. אבל מה שיותר חמור מבחינתי שאני לא מצליח להיות לבד עם עצמי במחשבות. אני כל הזמן מחפש מערכות יחסים אינטימיות כדי להפיג את הבדידות החברתית. אבל המערכות האלה אף פעם לא ממשיכות מכיוון הצד השני. אני חושב שהסיטואציה היחידה שבה אני מרגיש רגוע זה בתוך האינטימיות והמגע עם מישהו שאני מרגיש חיבור איתו. הבעיה היא שזה פשוט חד צדדי. אני חושב שאני נקשר מהר מדי כי יש לי חסך בזה. אני לא מסוגל לרסן את הרצון שלי בקרבה. וזה תחושות שאני מעביר לא במילים לדעתי. זה מתסכל כי אני מרגיש שאני נמצא בלופ. כאילו אני לעולם לא אצליח למצוא את השקט הזה. את המעגל ביטחון הזה שזוגיות יוצרת. לא טוב לי לבד.. פשוט רע לי.אני מסתובב כל היום עם צביטה בפנים שלא משנה אילו דברים טובים יכולים לקרות לי. בסוך ביום שאני הולך לישון במיטה שלי לבד. אני מרגיש בודד מאוד . (אני אומר זאת על אף שאני גר עם הוריי) אני הייתי רוצה להיות חסין נפשית, אני פשוט מרגיש שאני חסר מגננות וזה כל כך כואב
היי עידו, רוב האנשים מסתובבים עם איזשהו "בור" בתוכם. כל אחד מגדיר אותו אחרת, מתמודד איתו אחרת, ויש מי שמרגיש אותו יותר ויש מי שפחות. אחד הדברים שאמורים לקרות בטיפול, זה ללמוד להתמודד עם "הבור" הזה בדרכים שאינן הרסניות לך. חבל שאתה לא בקשר רציף עם הפסיכולוגית, זה סוג של קשר, שעשוי למלא בתקופות קשות ולעזור לך להתמודד עם החסך הזה גם אם אינו מחליף ולא יחליף קשר זוגי. ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
