מכורה..

איך אפשר להתנתק מטיפול, איך אפשר להתנתק מהתלות הזאת? אני מרגישה שאני מכורה לטיפול. ממש כך. גם אם רציונאלית אני יודעת שלא כדאי שאלך, רגשית אני יודעת שלא אוכל לוותר. זה כמו שמתמכרים לסמים יודעים שזה לא טוב וממשיכים לקחת אי אפשר בלי. אני נפגשת איתה פעמיים בשבוע וזה מרגיש נצח בין הפגישות. אני חוזרת עכשיו מפגישה כואבת במיוחד אני לא רוצה לחזור אבל יודעת שאין לי שליטה על זה ברגע הפגישה אני אתייצב. ממש כמו מכורה. אני מחכה לפגישות ומה שמחזיק אותי בינהן היא המחשבה על החיבוק שלה (לא פיסי)בפגישה הבאה ואני מגיעה כך בציפייה לחיבוק הזה ואם משהו משתבש כמו בפגישה היום אז אני מתחרפנת וזה זורק אותי למקום שחור ורע. אני לא רוצה ללכת לטיפול כדי לעבור תהליך אני רוצה ללכת לטיפול כי זה המקום היחיד שאני מרגישה בו בטוחה מוגנת מובנת ומוכלת, המקום היחיד שאני לא מרגישה בו לבד. היא לא מוכנה לוותר לי על תהליך בטיפול היא נלחמת עליי אני יודעת. אבל אני לא רוצה. אני רוצה לנוח. בבקשה רק לנוח בשקט. בפגישות כמו היום כשאין לי את הבטחון והחום הרגיל ממנה זה גומר אותי. קשה לי מאוד. רוצה רק חיבוק כדי שישאיר אותי צפה מעל פני המים. רק בשביל לא לשקוע לא בשביל לצמוח. זה כל כך פשוט מה שאני מבקשת. כבר 3 שנים ככה. מודה. אני רוצה רק את הטוב, התמודדויות ומלחמות יש לי בכל דקה בחיים האלה. אז שתשאיר לי פינה אחת שאני לא צריכה להילחם בה. אני מבינה שזה תהליך שיצמיח אותי ויחזק אותי ועוד ועוד אבל אני לא רוצה את זה עכשיו. רוצה רק לנשום.