ויש לי עוד שני נושאים ששכחתי בהודעה הקודמת...

היי ליאת, כתבתי הודעה, שלחתי ואז נזכרתי שרציתי לכתוב עוד 2 דברים. הנושא הראשון, כמו שכתבתי אני נפגשת עם הפסיכולוגית פעמיים בשבוע, והיא גובה ממני סכום ממש נמוך (ההיתי בהתחלה מגיעה אלייה דרך הכללית והסתיימו הפגישות דרך הקופה והיא לא העלתה את המחיר כל עוד אנחנו נפגשות פעמיים) בנוסף לזה היא באמת נותנת לי המון עכשיו, שיחות טלפון בין הפגישות כשאני צריכה, הודעות סמס ואת הכל היא עושה באמת מכל הלב, אני לא מרגישה שהיא עושה את זה מתוך חוסר רצון אלא מתוך הבנה שאני זקוקה לה יותר בתקופה הזו...ובכל זאת אני תמיד שואלת את עצמי- מה יוצא לה מהטיפול בי? אם מבחינת התלשום היא גובה ממני עלות נמוכה מהרגיל, אם אני נזקקת לה מעבר לפגישות, היא ממש כמו אמא ששומרת, זוכרת את התורים לפסיכאטרית ולדיאטנית ומזכירה לי בסמס או שואלת אחרי איך היה וכדומה... ואני בשיא הרצינות שואלת- למה???למה היא עושה את זה???למה היא כל כך מסורה אליייי???לא מבינה את זה. ליאת- מה יוצא לכם המטפלים מהנתינה הזו? נתינה של הלב שלכם למטופלים?? דבר שני- אני מוכנה להודות שקיימת בי קנאה, קנאה קלה אומנם אבל כן אני מקנאה, מקנאה במטופלות האחרות שלה, כל החיים שלי גדלתי עם תחושה שאמא שלי אוהבת ומעדיפה את אחותי על פניי, עד שיום אחד היא בערך הודתה בזה ואמרה שהיא באמת מתחברת לאחותי יותר...וזה קורה לי שוב בטיפול, מעין רצון להיות "המטופלת האהובה שלה"...אוף, אני יודעת שאלו משאלות ילדותיות והן נובעות מהחסך או פשוט זה שחזור של מה שהרגתי מול אמא שלי, אבל זה מציק נורא ומפריע...מה עושים עם זה??? גיגית

תראי איזה מזל יש לך... איזה יופי שמצאת מטפלת כל כך מתחזקת מיטיבה וסבלנית, שיודעת גם לתת וגם לשים גבולות (כשהיא אמרה שהיא לא מוכנה שתשחקי בה ) לכן אני מאמינה שאם היה לה קשה עם הטלפונים , ההודעות והמחיר, היא כבר היתה יודעת לומר לך את זה. אני מאמינה שמי שבחר במקצוע הזה, לא בחר בו סתם, ויש בו משהו טיפולי באופי ותחושת אחריות לגבי המטופלים שלו. ולכן פשוט תאמיני לה שזה בסדר. לגבי הקנאה במטופלים אחרים - לפי מה שקראתי כאן ולפי מה שאני הרגשתי, אני יכולה לומר לך שזו תחושה נפוצה ומוכרת , כמו "קנאת אחים" כזאת. הרצון להיות הילד היחיד או המועדף, בטח אצל מי שבמשפחתו הביולוגית חש בצד. דברי איתה גם על זה כי זה חשוב. וכן, לא יודעת מה ליאת תענה לך, אבל אני חושבת שיהיה בסדר, כל עוד תתמידי בטיפול התרופתי והרגשי אצל המטפלת הנפלאה שלך.

הי גיגית, אני חושבת שהנושאים שלך כל-כך קשורים זה בזה. יהיה לזה סוף, כי סוף תמיד יש. את יודעת, בסוף מתים... אני רק יכולה לקוות שההקלה בסבל תבוא במועד מספיק קרוב, לגמרי בחיים, ושתחווי אותו לאורך זמן ממושך יחסית. עם זאת, אני חושבת שגם מי שסובל מחרדות בעוצמה גבוהה רוב הזמן – גם אז יש אצלו גלים. גם חושבת שלמי שיש נטייה כזו תמיד תהיינה איזה נפילות לאותו עולם של חרדות. אבל, כמו שאני אומרת המון כאן – טיפול יכול לעזור בהקטנה של עוצמות החרדות, במשך שלהן ובתדירות. כלומר, כמו שאני מבינה, הציפייה היותר ריאלית היא להקלת כלשהי, אבל לא ניתן 'להיפטר' מזה לחלוטין. ובכלל לכל אדם יש רגעים כאלה ואחרים. מי שרגיש יותר – אז לפעמים צריך לשים לב ל"אורות אדומים" ולדעת איך לנהוג לפני שכדור השלג נהיה גדול יותר. לפעמים אפשר. לפעמים מצליחים, לפעמים קצת פחות. את יודעת, כשקראתי את ההודעה שלך חשבתי לרגע שגם אני מקנאה בקשר שלך עם המטפלת. במה שאת מרגישה שהיא מעניקה לך, ולמה המטפל שלי לא כזה... הוא לא, אבל הוא נותן לי דברים אחרים. ואני לא רוצה עולם של מישהו אחר. העולם שלי, הכי מוכר לי מקרוב. שם אני. וגם – במושגים שלי שנה לא נחשבת כל-כך הרבה זמן לפתח אמון במערכת יחסים. לאט לאט. ונקווה שיהיה בסדר. א.ה.

תודה ליאת שמחה לדעת שאני ב"כיוון" :-)

ליאת..איזו תשובה נפלאה!!!!!כל כך ברור שאת אוהבת את התפקיד!!!וואו!! זה מתאים גם למטפלת שלי מה שכתבת...אולי לכל המטפלים באשר הם.. וגיגית, יש לך מטפלת נפלאה ומסורה מאין כמוהה לפי מה שאת כותבת...הרבה מטפלים לא מוכנים להשאיר מחיר של קופ"ח או לדבר כך בין פגישות ולהזכיר תורים, נפלא!!!!את יכולה לקרוא בפורמים ולראות שהמחיר תוקע לפעמים אנשים שזקוקים לפגישה נוספת או לשלם פתאום יותר והרבה מטפלים לא מוותרים להם על כך...גם המטפלת שלי כזאת מקסימה...אני תוהה לפעמים כמה היא מזכירה את שלי!! וכלנו היינו רוצים להיות ילדים יחדים של המטפלת או לפחות המיוחדים שלהם והנה היא דוקא נותנת לך את ההרגשה של יחידה ומיוחדת לדעתי...לא בטוח שלכל אחד היא ממש דואגת כך..בהצלחה, את נשמעת מתקדמת ממש!!!!!