טיפול
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
הייתי בטיפול במשך שנה וחצי, הפסקנו אותו במפתיע מצידי מסיבות של לימודים ועבודה כך שלא התאפשר מציאת זמן מתאים, לא היה מפגש סיום אלא דיי היעלמות מצידי... יש לציין שהיו הישגים לא מעטים. כבר עברה כמעט חצי שנה ולאחרונה בעיית אכילה שקיימת אצלי כבר מס' שנים (ודוברה מעט בטיפול) החמירה ומפריעה לי יותר ואני שוקלת לחזור לטיפול. מצד אחד חשבתי לחזור למטפלת הקודמת כיוון שהיא יודעת על הבעיה קצת ולהתחיל אצל מישהי חדשה יהיה קשה (כי קשה לי מאוד לדבר על זה) אבל אני גם פוחדת שאולי היא כועסת על זה שנעלמתי ולא חזרתי לפגישת סיכום ואולי היא בכלל שכחה ממני?!... לא יודעת מה לעשות :/ אני יודעת שאין כאן תשובה חד משמעית וזה עניין אישי של איך אני מרגישה אבל מפחיד אותי מאוד שהיא כועסת ולא מעוניינת לשמוע אותי או שאולי לא תדע מי אני בכלל ואז זה עוד יותר מביך ליצור איתה קשר... האם החששות הגיוניים? אשמח לדעות בנושא
אני לא חושבת שמטפלים מתעסקים עם כעסים ועלבונות. אבל מה שכן, אם תחזרי אליה, כן חשוב שתשוחחו על עניין ה"אין פרידה" שהיה לכן מתוך מקום מושכל ומה ניתן ללמוד מכך על עולמך.
טיפול שהסתיים כפי שכתבת ולמעשה לא הייתה בו פרידה נותר פתוח במובן כלשהו. דברים שנותרו פתוחים תמיד צצים שוב ומציקים...אולי תופתעי לטובה לגלות שהמטפלת דווקא תשמח שאת חוזרת כי גם בשבילה זה סוג של משהו שלא נסגר. ככה נדמה לי. אני לא חושבת שהיא תכעס...(אני לא הייתי כועסת אם אני מנסה להכנס לנעליה..) אני כן חושבת שהיא תרצה לדבר איתך על הסיום, כי נשמע לי שקשה להתחיל משהו חדש מבלי להבין מה היה שם בסוף. הפרעת אכילה שצצה שוב בדר"כ פירושה שבאיזשהו מקום יש חלק אצלך שאינך נותנת לו מקום. אם זה עומס רגשי, אם זה רגשות בכלל שלא באים לידי ביטוי מספיק ועוד...חשוב שתחזרי לטיפול, גם אם לא אצלה...כדי לעצור את הדברים עכשיו. ליאת.