היי

היום אני עם תחושות קשות .ואני מנסה לבדוק עם עצמי מה הסיבה שאני מגיעה לאותו מעגל כי אם אני בוכה ובוכה ובוכה על מר גורלי ועל כל מה שעברתי ועוברת ,ומבלי להיכנס לסיפור האישי שלי.. רק להגיד שמבפנים אני חלשה ופחדנית ומבחוץ אני משדרת ההפך,משדרת שהכל טוב. אני מטופלת אבל הרעיון הוא איך אני מטפלת בעצמי. איך אני יוצאת מאותו מעגל .אמנם יש לי את כל ההצדקות למצב אבל איך אני נפרדת מהתענוג הזה של להתבוסס בעצמי,בעבר שלי ,בדיכאון,בדאגות ובפחדים .המעגל הזה זה דבר מאוד קשה ולכן אני מנסה לברוח ממנו .הרעיון הוא לא לנסות לשנות את המציאות שהייתה,ולא את המציאות של עכשיו הרעיון זה איך אני מייצרת לעצמי מקום חדש.אתמול תפסתי כזה בכי בגלל משהו וזה משהו שמאוד מאוד מגביל אותי בחיים וגורם לי להרבה ריחוק הרבה פחד. אני יודעת שאני נורא מגדילה את זה נורא מעצימה את זה,אמנם זה כואב זה קשה אובייקטיבית אבל זה מצב נתון שאין שליטה עליו.השאלה איך אני מסתכלת על זה כמשהו פשטני איך אני שמה את זה בצד למרות שזה לא בצד? ויחד עם כל הבעיות והצרות שלי משהו בחג המתקרב נורא נורא קשה לי נורא מעורר את הגעגועים לדמותה של אמא שלי,אמא שאוהבת ללא תנאים,אמא שמפרגנת תמיד, היא באמת חסרה לי ,היא נפטרה וגם עכשיו יש לי דמעות כשאני נזכרת בה.אני כל כך צריכה את החיבוק שלה והיא לא פה אז כואב לי.

טוב שיש אמא להתגעגע אליה.