משבר גיל?????
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ליאת יקרה... כל יום אני כותבת, כותבת וכותבת....בלילה.....הפעם ישבתי אחה"צ... שלחתי את יום האתמול אליה,הרבה התפלספות הייתה שם, בעקבות כך שהיא שאלה אם אני מכירה ספר כלשהו וכשאמרתי שלא, היא אמרה שזה דומה למשהו שספרתי לה עליי, אז קראתי את הספר הזה..ספר פילוסופי כזה.....לא אספר מעבר כי סיפורה דומה לשלי קצת.........אבל שונה גם...............סתם, אפילו לא יודעת מדוע כתבתי לה.....יחס.....ילדה....... סוף עונת הילדות, המתיקות, האהבה, החום.. כמו מתקן מסתובב בחנות הבגדים, אשר יצא אל הרחוב כי בחנות כבר אין לו מקום... מסתובב סביב עצמו, חג במעגלי האין סוף.... אני פוחדת להיות בגיל הזה....לחצות אותו...למה? זה נשמע סופי כזה......לא סוף של התחלה...לא ממש יודעת.. סוף מפחיד....מתעתע... מבלבל.....מטעה ....מחשיך את מסך הילדות.. מרגישה כמו אז.....בדיוק......מפחיד.... ילדת האביב... שם מגוחח ..כבר לא ילדה והאביב ממני והלאה... ריק....ללא משמעות....חסך. משהו חסר לי.......משמעות? הגיון? אהבה? פוחדת......ממה שיהיה....מדוע הרגשות האלה מציפים אותי??? באופן כללי אני לא אוהבת את יום ההולדת שלי, אבל הפעם משהו מפחיד אותי בגיל...אני לא מרגישה מבוגרת וגם נראית צעירה לגילי, וכשקראתי על "משבר גיל ארבעים" בכלל כתוב שזה בגלל דברים אחרים......שמרגישים כבר מבוגרים,התרוקנות הקן..בכלל מתאים לגיל חמישים, שישים אולי....זה לא פחד כזה...פחד אחר...ההרגשה כמו שהרגשתי פעם בגיל הבגרות...אז מה קורה לי??????
הי מיכ, קודם כל מזל טוב, אם הבנתי נכון. אני חושבת שהיום "משבר גיל ה-40" הוא קצת שונה ממה שכתוב בספרים. משום שהכל התאחר בחברה שלנו. גיל ההתבגרות כבר אינו רק גיל 16 אלא גם גיל 30 פלוס ולפעמים הוא באמת נמשך עד גיל 40 במובן מסויים. אולי יש משהו בגיל הזה שאכן מסמן פתאום את אובדן הילדות וההתבגרות וזה לא פשוט כי בכל אחד מאיתנו ,גם בתוך אדם בן 70 קיים הילד שמסתכל על עצמו במראה ורואה את פגעי הזמן אבל בתוכו, חלקים ממנו, לא משתנים יחד עם כאלו שכן. אז הכל בסדר..את אנושית. ליאת.
גם על ההבנה וגם על הרגשת הבסדר..האנושית :) כיף שאת יודעת להכיל כך את כלנו פה בפורם!!!