פגישות שכאלה

אני מאוד אוהבת את המטפלת שלי. יש פגישות שיש בהן יותר גילויי חיבה ממנה, מחמאות, חיוכים עידודים , שיתופים מצידה, "כמו חברה" . מהפגישות הללו אני יוצאת מאושרת, זה כאילו מוכיח לי שהיא גם מרגישה קרובה אלי איפשהו. כשהפגישה יותר "טיפולית" , למרות שהיא מקדמת אותי, היא מעוררת בי אכזבה. למה היא כ"כ רצינית איתי, היום היא לא צחקה איתי מספיק, היתה עניינית, פחות אהבה אותי... אני יודעת עבור מה אני משלמת לה אבל איכשהו מחפשת את החיבה והקלילות.

יש גבולות בטיפול שהמטפל מודע להם ואסור לעבור אותם. המטפלת שלך שומרת על הגול הדק שבין התיחסות טיפולית להתיחסות חברית. אם היא תעצים את היחס החברי והחיבה כלפייך, אז אולי תהיו חברות טובות אבל הטיפול ילך לאיבוד.