לליאת

היתה פגישה נוראית היום וכל מה שקרה אחר כך.... זה התחיל כשהייתי בדרך אליה ..הגעתי לליד הקליניקה שלה וחטפתי שם התקף מיגרנה חזק ביותר עם הפרעות בראייה מן נקודת אור מהבהבת כאילו מישהו סינוור אותי וכך זה המשיך עד כדי שלא ראיתי כלום.ישר נכנסתי לקלניקה התחלתי לבכות ולבכות ולבכות ..וככה חצי פגישה עבר בבכי ..ואז היא אמרה שבכל זאת ננסה לדבר למרות שמתפוצץ לי הראש והעיניים שלי מתפוצצות מהמקום הטבעי שלהן ..ביקשתי ממנה שתכין לי קפה שחור חזק ואז כשהיא חזרה עם הקפה התקשרתי לבן זוג שלי מול המטפלת שלי והתחלתי לבכות לו שרע לי ...הבן זוג שלי כתמיד הרגיע אותי רק מלשמוע את הקול שלו נרגעתי .. כשיצאתי משם קלטתי שזאת פגישה לפני חג ולא הספקתי לדבר איתה ולהפיק משהו מהפגישה ואיך שאומרים להתחזק( כמו שקורה תמיד) ומכאן הכל התרסק.. ואני שונאת את זה..אני פשוט שונאת את זה שונאת לצאת מתוסכלת מפגישות כי זה רק גורם לי להידפק על עצמי עוד יותר. ועוד אחרי תקופה טובה ויפה שהיתה לנו בטיפול עוד פעם המקום הבטוח התערער לי בגלל ההתקף מיגרנה הכל נהרס כי הייתי עסוקה במיגרנה ולא הצלחתי לדבר נורמלי איתה מה שהכניס אותי לתסכול עוד יותר אז אמרתי לה מאוחר יותר בטלפון שבזאת נסיים את הטיפול,היא רוצה שאבוא לפגישה הבאה שנדבר על הכל ואז אחליט..אני מאמינה שאם הייתי יודעת להתמודד טוב עם תסכולים זה לא היה קורה ולא הייתי חושבת על לעזוב אבל מה לעשות שהיכולת שלי להתמודד למול תסכולים היא לא מרשימה בכלל..מה גם ששלחתי לה הודעה עכשיו והיא לא הגיבה..אני לא מאמינה שזה קרה עוד פעם.. אותם תסביכים ואותו הסרט כמו בטיפול הקודם.. ממש שידור חוזר.. אין לי מושג איך נתתי לזה לקרות אבל זה פשוט קרה..עוד פעם מצאתי את עצמי נקלעת לתוך תסביכים ..ולמה כל התסביכים האלו מגיעים אחרי 3 חודשים טובים בטיפול ואיתה... כמעט כל היום אני עסוקה בפגישה שהיתה בבוקר וההשפעה שלה עליי...ממש מתסכל ומערער...

נשמע שאת כל כך מוצפת,נסערת...אז רגע, תנסי להירגע, תנשמי, הכל בסדר...ועכשיו, כמה דברים ראשית- יש גם פגישות כאלו, וכנראה שזה חלק בלתי נפרד מטיפול וזה בסדר שזה קורה,גם לי יש פגישות כאלו לפעמים ואני בכלל שמחה שלפעמים זה קורה כי זה נותן לי תחושה שזה אמיתי, תחשבי שאם הכל היה טוב,ממש הכל, זה כאילו לא ממש אותנטי,את מבינה, זה בבדר גמור שהיא רואה אותך במצבים כאלו, של סערה ובכי, היא המטפלת שלך- זה בסדר. שנית- תגיעי לפגישה! גם אני כשהרגשתי נורא ביטלתי פגישה ואז היא ביקשה שאגיע והיא הסבירה לי משהו על אקטינג אווט (משהו כזה..) שבמקום לדבר את הכעס, תסכולים (כמו שכתבת) אנחנו עושים מעשים ולא מגיעים..וזה טעות, תגיעי ותדברי איתה על הכל! ועוד משהו- המטפלת שלי אמרה לי שבקשר יש את הצד הטוב, כמו שכתבת: "3 חודשים טובים בטיפול" אבל יש גם את הצד שכועס, שפגוע, מאוכזב, מתוסכל ושהמבחן האמיתי זה אם אדע להביא את החלק הזה שלי לפגישה ולדבר אותו,ככה, איך שמרגיש לי נכון וכמה אבל לדבר אותו ולא: "אני לא מגיעה"... אז מקוה שאת מרגישה טוב יותר ומאחלת לך חג שמח גיגית