לליאת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
תודה על תגובתך בעץ למטה ,תודה גם לגיגית המקסימה ,מאחלת לך ולכולם חזרה נעימה לשגרה לימי החול.. הייתי רוצה לחזור למטפלת לדבר איתה אבל מרגישה עכשיו רחוקה ממנה וקשה לי להתקרב אליה שוב בגלל מה שקרה בפגישה הקודמת,ערב החג והאכזבה שחוויתי כשלא הצלחתי לדבר בפגישה.דיברנו בטלפון אחרי אותה פגישה הודעתי לה שאני רוצה "לשבור את הכלים" ולסיים את הטיפול.אני רוצה לחזור לעוד פגישה כי מרגישה שזה מוקדם מידי לסיים יש לי עוד הרבה עבודה לעשות בטיפול..ואני מסכימה עם מה שכתבתן..ומסכימה עם המטפלת שזה באמת רעיון טוב שאבוא ונדבר ורק אז אחליט..אני חושבת שהכל בסדר ביני לבינה ושהקשר ביננו רק יצמח אחרי הפגישה האחרונה הלא נעימה (מבחינתי)ויתחזק .. במהלך החג לא התעסקתי במחשבות לגבי הטיפול אבל עכשיו עולות לי מחשבות..שאולי לא אוכל לקבל שינוי באיכות חיי בעזרת הטיפול ואולי אני הולכת לשם סתם..ואולי לא סתם.. מצד שני אני כן רוצה ללכת לספר לה על הכל ואולי יהיה קצה חוט לשיפור ושינוי.. האי ודאות הזאת מקשה עליי. הטיפול הזה...מתסבך....
מרגישה שאני לא יכולה למצות את החיים .מרגישה כמו במבוי סתום ,שהעזרה בטיפול לא מגיעה אליי ואני נשארת עם כל הסבל הזה לבד וקשה מאוד.אני לא מבינה איך אמשיך לחיות בסבל הזה.האי ודאות מה יהיה עם הטיפול ואיתי מחריד אותי.
המטפלת הקודמת והנוכחית ..יש בי שינויים קטנים ונעימים שאני מרגישה .פסקו כל מיני דפוסי התנהגות לא בריאים שהיו לי בעבר,והפסקתי להגיב לרגשות ולמקרים מסויימים שפעם הייתי מגיבה אליהם בצורה קיצונית ,פסקו ריגשי הדחיה והעלבון מכל מיני מצבים ודברים..לפעמים מרגישה טיפות של בטחון עצמי ,שמחה יותר,שחוזרת לי האופטימיות והחיוך והמצב רוח אבל כרגע לא מרגישה ככה.ריגעי השמחה הם מאוד קצרים אצלי לעומת רגעי העצבות שהם ארוכים אין סופיים..וברגעים העצובים לא מצליחה לזכור שקיים גם טוב.. ושוב במחשבות לסיים את הטיפול ,במאבק בין ההיגיון לרגש.ההיגיון אומר לא לסיים הרגש אומר לסיים ..(מסובך ..אין לי כוח להסביר כי אם אסביר אסבך את זה עוד יותר) אם אסיים ארגיש שויתרתי לעצמי ועל עצמי ואם אמשיך ולא אראה שיפור באיכות חיי זה יתסכל ויאכזב אותי עוד יותר..ואני פוחדת שאתאכזב ואפגע ממנה זה לא קרה עד עכשיו אבל מפחיד אותי שזה יקרה
דברים קשים מהעבר וחרדות לגבי העתיד מתחילים לעלות וזה גורם לי לסטרס שגורם להתקפי מיגרנות ,לחוסר תיאבון שגורם לחולשה ולתת משקל..לא בא לי שהמצב שלי יתדרדר עד שהתקדמתי יפה..אוף..לא בא לי לחזור אחורה..
טוב שנעזרת בפורום בזמן שעלו המחשבות וחוסר היכולת לישון, אולי גם הכתיבה עזורת "לסדר" את המחשבות והרגשות. כן, אני שומעת קולות שונים בנוגע לטיפול...אבל איכשהו מאמינה שהקול שרואה את השיפור גם אם הוא קל, כקול חזק יותר.. ליאת