סליחה מראש..
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
כששומעים את גילי אומרים לי את יכולה להביא עוד ילד יותר נכון בת...מאז שהקטן נולד אני שומעת "עכשיו את צריכה בת"....אוף מי החליט?????? שלושה בנים ועוד עם קשב וריכוז.....נראה לכם??????היום כבר אין מצב בגלל הבריאות שלי זה סיכון ועוד גורם הגיל אז בכלל אין מצב........בקשתי כדורים להפסקת הווסת ורופאת הנשים שלי בכלל לא ממליצה.....עדיף לחכות לפחות עשר שנים היא אמרה............אוף.........שונאת שונאת את המשבר גילאי הזה.....מצד שני רוצה להיות הכי קטנה שאפשר להיות תינוקת כזו......להתנדנד בזרועות אמא כזו........אוף............מחשבות מפגרות.......והיא בכלל אומרת שנפגש אחת לשבועיים נראה לה???????קבעתי לשבוע הבא וגם לאחריו......טיפול לא החזקה...... שומעת???ואני רוצה פעם בשבוע......שלא תשגע אותי גם.........מתעצבנת עליה ועל כלם.......אוף........סליחה שתפסתי מקום רב הפעם.............אוף............
וכשתהיה לך בת, יגידו לך - היא לבד, היא צריכה אחות, אז יאללה, עוד בת. תמיד יהיה מה להגיד, כולם "מארגני משפחות למופת", רק שפשוט לא צריך להתייחס, אם לא מתאים , לכל אחד יש את השיקולים שלו עם היכולות שלו, מי שנוטל בעול הגידול זה לא "הם" הרי... והמשבר הגיל? פשוט תהני ממנו :-) בגיל 40 יש יכולות שלא היו בגיל 20 או 30, אז מבחינה מסויימת יותר כיף.
בנתיים לא נהנת :( אבל הכל חולף...אז..
הי, בדיוק צפיתי בסרטון של אישה בת מאה כמעט, שבעצם מספרת על איך הייתה רוצה להרגיש עטופה בזרועותיה של אמא עם טיפול מסור, חמים ורך... מיכ יקרה, המחשבות שלך ראויות להיות מוקשבות לגמרי. ראי עד כמה את רגישה לפלישה לאזורים הפרטיים והאישיים, אך ראי גם כמה את משתפת פעולה עם הקולות הללו. אולי שווה לך לחשוב מדוע בחרת לזכור דווקא אותם, להזדהות עימם, לתת להם להציק לך בעוצמות. איפה הקולות המחלישים האלו *בך*, מי זה מדבר אצלך בפנים? פה בפורום, למשל, (אבל גם בעולם בחוץ יש הרבה מאלה), אנ'לא חושבת שמישהו בכלל העלה על דעתו לשאול אותך שאלות חודרניות מסוג זה או ניסה לנהל אותך מתוך, כביכול, ידיעה ברורה של העתיד... את יודעת, מי בכלל ערב לכך שיקרה מה ש'הם' אומרים. גם חכמה קטנה היא להציע כאשר האחריות ממך והלאה. אני חושבת, אגב, שזה גם בסדר שתהא בך משאלה לבת, ילדה שלך, עם פנטזיה מפורטת על איך לגדל אותה ולטפל בה (גם בך). הדמיונות גם הם חשובים לפעמים ומחזיקים (כשיודעים במקביל מהי המציאות). אף אחד לא ייקח לך אותם. בכ"א, כאן בכוחך ובידך לשמור על גבול ברור ונחרץ. זה שלך. את יכולה לבחור לחשוף, את יכולה לבחור פחות. אפשר להגיד 'עד כאן' ו'די'. ואת אישה, ואת יודעת גם לנהוג בחכמה, וזה בסדר להזדקק, ואין סתירה אפשר גם וגם. יום שישי, א.ה.
הצורך תמיד נשאר הא? בכל גיל...ואף פעם לא רציתי בת, סורי לאכזב.תודה בכל אופן..
מיכ, שיגידו...אנשים תמיד אומרים מה הם חושבים שאחרים צריכים. זו בחירה עד כמה להקשיב להם או לא. ופחות קונקרטית...נשמע שאת מדברת על מה שאת בעצם כותבת עליו הרבה ..על המשמעות של להיות גדולה ולהיות קטנה, להיות ילדה, להיות אמא, להיות מטפלת ולהיות מטופלת, להיות עצמאית, ולהיות תלויה, להיות מוחזקת ולהיות מכילה ומחזיקה. והדוגמא של א.ה נהדרת! ומראה שלא משנה הגיל אולי בכל אחד מאיתנו קיימת הכמיהה להיות פעם פה ופעם שם והעניין הוא האיזון בין המשאלות הללו. שבת נעימה, ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
