ללא גבולות?

הי ליאת, כרגע הפסקתי את הטיפול. אני בלי טיפול. לקחתי זמן לעצמי.( חשבון נפש). רציתי לשאול אותך: מה את חושבת על גישתה של "המחליפה" ( שהייתי אצלה בטיפול בזמן חופשת הלידה של הפסיכולוגית הקודמת) של: לאפשר תקשורת בין פגישות- כמעט ללא הגבלה? הכוונה היא שאין לה בעייה שאכתוב כמה מיילים שרק ארצה? כאשר היא אומרת שהיא תקרא אותם אפילו שלא לכולם תענה. גם זה שהיא מיזומתה מסמסת לפעמים :"מה שלומך? אני חושבת עלייך" וכאלו... כשדברתי איתה על הנושא הזה- במיוחד לאור מה שקרה לי בטיפול הקודם, ובמיוחד כאשר "הזהרתי" אותה מחוסר גבולות, וגם הפסיכולוגית הקודמת דברה איתה המון והסבירה לה מה קרה בטיפול ומדוע היא כעת חושבת שאם אחזור אליה לטיפול זה רק בתנאים של הרבה הרבה פחות תקשורת מחוץ לפגישות, היא עדיין רואה את הדברים אחרת. והסבירה לי "שגבולות" זה משהו פנימי. ולא חיצוני. ושאכתוב כמה שרק ארצה.-שכנראה זה צורך שלי וצריך לתת לו לצאת החוצה כי הוא יצא בין כה וכה. ושלא אבהל - כי יש תחתית. ושלה "לא יקרה מה שקרה לפסיכולוגית הקודמת" - כי היא מכירה את עצמה ויודעת מהו הגבול שלה, ויודעת לשמור עליו. ושבסופו של דבר "המטרה היא להרגיש מוחזקת". - וכן לשאוף לכך שזה יהיה רק בתוך הפגישות, אבל שכל עוד זה הצורך שלי- אז צריך להיענות לו.. מה דעתך? אני לקחתי פסק זמן. ולא יודעת עדיין מה אעשה. ואולי בכלל אפנה לטיפול חדש לגמרי. אצל מישהו אחר "שלא ידע את יוסף". אני די חוששת מהגישה הזאת שלה. הרי זה בדיוק מה שהפסיכולוגית הקודמת אפשרה. וזה קרס. - אמנם בגלל נסיבות חייה- העזיבה לחו"ל, ההריון, חוסר האמון והפגיעות ההדדדיות, אבל בכל זאת- לאפשר כזאת גמישות? והרי ברור שמבחינתי- המטופלת "זה כיף"- כי מי לא ייקח אם נותנים לו?? אבל זה גם ממכר. זה ממכר לכתוב ללא הגבלה. וזה גם יוצר תלות נורא גבוהה. ואני גם ככה אדם תלותי מסתבר... זה כאילו הביא אותי למקום הכי נורא שלי רק בלי לתקן... אז חשבתי שלכן אולי עדיף שאחפש פסיכולוגית אחרת- מנוסה, וותיקה, עם גבולות.

אני שומעת שאת מבולבלת עם הגבולות ואני מבינה את התחושות שלך.גם אני לא הסתדרתי עם המטפלת הקודמת שלי כי היא (כמו המחליפה שלך )האמינה בלעודד תלות ובאיזה שהוא מקום קצת הלכתי לאיבוד בהגדרות שבין מטפלת למטופלת ..הייתי מצפה ציפיות בלתי ריאליות מאותה מטפלת ולכן הייתי נפגעת כי הציפיות שלי זה לא תמיד הרצונות שלה.והיום בטיפול הנוכחי אני מסתכלת על הדברים אחרת וההסתכלות שלי על הדברים היא נכונה לי אז אני יכולה לא להיפגע,מבחינתי המטפלת שלי היא לא שונה מכל נותן שירות אחר גם אם היא מאוד נוגעת לליבי הרי שהיא עושה את זה רק במסגרת עבודתה ואין ביננו קשר אישי.. ובקשר למחליפה אני מבינה שאת חוששת לאפשר גמישות כדי שלא תיפגעי שוב ויחד עם זאת איך תעמדי בפיתוי כי אם נותנים אז למה לא לקחת..זה מבלבל...אבל אם את מסתדרת איתה עם המחליפה והיא טובה לך תישארי אצלה אבל עם יד על הדופק תבדקי עם עצמך ואיתה אם הגישה שלה מתאימה לך.. בהצלחה במה תעשי ובמי תבחרי..שיהיה לך רק טוב ..נירית

יפה שאת שמה לב ומודעת לנחיצות של הגבולות. אולי השיעור שלך זה לדעת שמותר, שאפשר ולהציב את הגבולות לעצמך. כמו להיכנס לחנות ממתקים ולדעת שצריך לבחור רק אחד. ברגע שתדעי היכן את רוצה להציב את הקו, עד להיכן זה בריא לך, מבלי להמתין שמשהו אחר יעשה זאת עבורך- יהיה לך קל יותר להציבו גם במקומות אחרים. וקצת חופש, מה רע? אולי אפילו יעשה לך קצת טוב. אם כי אני חושבת שחבל לוותר לגמרי, וכן צריך להמשיך.