לליאת וכל מי שרוצה להגיב אני אשמח

אני בטיפול כבר שנה וחצי. עד כה המטפלת יצאה ל3 חופשות של שלושה שבועות במהלך השנה וחצי של הטיפול. בחופשה הראשונה היא אפשרה לי תקשורת איתה אך לא יצרתי קשר. בחופשה השנייה, שלחתי לה הודעה והיא הגיבה בהודעה קצת חברית וזה עשה לי טוב. בחופשה השלישית, היא לא הציעה לי תקשורת איתה, שלחתי לה הודעה והיא גם לא ענתה. ליאת, תוכלי לעזור לי להבין למה היא משנה את דרכי התקשורת איתה? פעם הרגשתי שהיא אפשרה לי הרבה יותר, היום היא יותר נוקשה ומצד שני אני מרגישה לפעמים שיותר איכפת לה מפעם. איך זה מסתדר אחד עם השני? אני מרגישה שאני לא מצליחה לחזור לטיפול (רגשית) לאחר שחזרה מהחופשה. לפעמים בא לי פשוט לנתק את הקשר איתה, לסיים את הטיפול ולהדחיק את השנה וחצי האחרונה. ממש כואב לי ורע לי. אני חושבת על הטיפול כל הזמן, זה ממש אובססיבי. אין לי עם מי לדבר על זה :\ יש לי הרבה חברים אבל מתחשק לי להתבודד. גם כשאני יוצאת אני עדיין עצובה מבפנים. אני מרגישה שנמאס לי, אני מרגישה גם לא בנוח שאני כותבת פה בזמן האחרון הרבה אבל כואב לי ופתאום אני לא רואה את הסוף של הכאב הזה. אני מרגישה שהמטפלת נטשה אותי. מרגישה שהאמון בה נפגע. לא מצליחה לסמוך עליה באמת, זה מתבטא גם בחלומות כל הזמן. מישהו יכול לעזור לי בבקשה? :\ תודה מראש, מאי