תקיפה מינית

שלום לך ענבל. דבר ראשון תודה על עבודתך כאן בפורום. העניין הוא כזה: אני משפחה אמנת של בחורה כבת 25 שעברה התעללות מינית עי אביה מגיל צעיר מאוד ועד גיל 23 בערך(יחסית מאוחר) היא הגיעה אלינו למשפחה לפני שנתיים,מרוסקת ועם הפרעות קשות,היא סרבה להיכנס לאשפוז כי פחדה שימצאו אותה או משהו כזה-וויתרנו והיא מטופלת אצל פסיכיאטר ופסיכולוגית כמה פעמים בשבוע. אנחנו אוהבים אותה מאוד ודואגים לה! אביה חדל להטריד אותה במשך חודשיים או קצת יותר,היא מבחינת לא רוצה להגיע למשטרה,היא אומרת שהיא גרמה מספיק נזקים והיא מעדיפה להניח לו לנפשו! אני מקבלת את זה פחות או יותר.. הבעיה היא,שלפני כמה ימים הוא התקשר אליה פתאום. היא ראתה את השם שלו על הצג של הטלפון ונכנסה לכזו הסטירה שהיינו צריכים ליסוע למיון. האמנם-במיון,היא ביקשה לראות אותו,אמרה שהיא מתגעגעת אליו,שהיא חייבת לראות אותו. השאלה שלי האם זה נורמלי?!? שבחורה שעברה כאלה זוועות מאביה,תהיה חפצה בקרבתו? האם זה הגיוני שהיא עדיין אוהבת אותו? שהיא מסוגלת לסלוח? או אולי אין זה קשור כלל לסלחנות? הייתי שמחה אם היית יכולה לחדד לי את העניין. היא לוקחת זיפרקסה מריו קסנקס ווליום,אם זה משנה לך.. אחזור על שאלתי ביתר חדות-האם זה אופייני לנפגעות גילוי עריות לחזור ולרצות לראות את הפוגע בהן? תודה טלי

כמה עצוב.רק היום המטפלת שלי דברה איתי על תסמונת שטוקהולם...ממליצה שתקראי על זה באינטרנט. זהו מנגנון הגנה של הזדהות עם התוקף.....זה אופייני לצערינו.

לבחורה הזאת, בכל חוסר המזל הגדול שלה, יש לה הרבה מזל שיש לה אותך. שאלת אם התגובה שלה נורמלית. מה זה נורמלי? שום דבר ממה שהבחורה הזאת עברה לא נורמלי ולכן אולי גם קשה לצפות ממנה לתגובה כזאת.. מה שכן, גם ילדים להורים מתעללים לעיתים אוהבים אותם, ומחפשים את קרבתם יש אפילו בנות שחושבות שככה זה , כי זה מה שהן מכירות. כמו כן, אני מניחה שמצבה הקשה גורם לה לבלבול ולפחד. בכל אופן, טוב שהיא מטופלת, טוב שהיא איתך ואני מאחלת לה מכל הלב, חיים רגועים יותר ... <3