אוף

עניתי שזה אופייני..אבל אני עדיין לא ממש מאמינה שזה קשור אליי....עצוב, ליאת תהיי פה כי...גם היום הזה עצוב.כל כך

אחרי פגישה מטלטלת למדיי...מבלבלת אפילו...שלחתי לה מיילים, בהתחלה נעימים..אח"כ שאני כועסת עליה שחפרה בפגישה וזה בכלל לא נכון ולבסוף כתבתי שההגיון אבד והיום עצוב ושזה לא מגיע לה היחס הנוראי שלי אליה ובכל זאת אני מחפשת אותה ומבקשת שתהיי איתי אפילו שאני רעה או שכדאי לה ללכת ושתעזוב אתיקה... ושהיא רק רצתה לעזור נכון? מיואשת מעצמי ושאלתי אם גם היא...ולא ענתה לכלום. עצוב. תודה לך ליאת יקרה....קשה מאוד ואני קשה איתה..האם מטפל אמור לספוג כל זאת????אוף......