החלפתי,

לא הבנתי איך כתובה הודעה בשמי של אפיזודה שלא ארעה לי. ומחיפוש קצר ראיתי ש"אני" פופולרי עוד לפני שהתחלתי לנכס אותו לעצמי. אז החלטתי להחליף. אני

"מי גנב ת'עוגיות שבמטבח, האם אתה מס' אחת?" "מי, אני?!" "כן, אתה!" "מה פתאום?!" "אלא מי?!" בוודאי גנב אותו מס'... חמש! "מי, אני?!" "כן, אתה!" "מה פתאום?!" "אלא מי?!" בוודאי גנבה אותו "מי-ש-הי" או "עוד אחת" או "כותבת" או "קוראת מזדמנת", "מטופלת", "קבועה", "ותיקה", "עוברת אורח", (וגם בלשון זכר) ועוד כהנה וכהנה וורסיות בסגנון, סימני פיסוק, או מילות תואר, שילוב של כל אלה, וגם חוסר עקביות. על בשרי, אוי לי ואבוי לי איזה בושות, למדתי אלו חרדות מתעוררות עם התערבבות ובלבול שכאלה... לזהות ולזכור, א.ה.

לילדות :) חן חן לכל המברכות. מקווה שהחדש יהלום אותי לפחות כמו הקודם.