נפצעתי פעם ונתנו לי אחרי השיקום בבית חולים

טיפול פסיכולוגי ואמא שלי היתה בטוחה שהיא יודעת הכל למרות שעד אז בפועל גידלה אותי סבתא שלי ז"ל שעוד חיה הרבה שנים אחר כך, וככה נמנע ממני השיקום שחיכה לי בקופת החולים המקורית שלי במשרד, ואני בטוחה שריפוי בעיסוק בזמן היה עוזר לי ללמוד, אבל אמא העבירה אותי לדירה שהיתה לה מאז שהיא התגרשה בעיר ליד ונאלצתי לחזור על שנת לימודים, כי אחרי בית החולים שמו אותי בכיתה מקבילה בהתאם לשנתון שלי למרות ששנה וחודשיים לא למדתי ושהיו לי בעיות קשות בזיכרון. ונאלצתי לקבל פסיכולוגים שונים עד גיל 16 ומגיל 16 פסיכולוגים מטעם ביטוח לאומי.בגיל 20 נגמר המשפט תביעה שאמא שלי ייצגה אותי בו. המון שנים עברו מאז אבל עד היום חברה שלי שדיברה עם אמא שלי לא מאמינה לי ומאמינה לאמא שלי שהייתי אז לא בסדר ואמא שלי מחשיבה את עצמה ואת בעלה שהוא פלוץ כמעט כמו אמא שלי.ומינו לי אפוטרופוס בגלל טריק של העורך דין שייצג אותי אז ושנראה בעיני אמא שלי רעיון טוב דווקא, ולקח לי 11 שנים לשחרר אותה בשני משפטים עם שני עורכי דין שמצאתי בעצמי מ9 שנים מאז המשפט.ומאז עברו המון שנים וכל מה שאני צריכה זה לסדר את הדברים שלי ולשחזר מיומנויות שאמא שלי לקחה לי כשעשתה דברים במקומי וכשנסתה לשחזר את היחס של סבתא אליה ולא אלי ואני יודעת שעם סבתא היו לה הרבה בעיות בניגוד לדודה שלי ואלי. דודה שלי גם כן אמא שלי לא הסתדרה איתה בכלל אבל היא היתה אפוטרופוסית של הפיצויים שלי ושל מה שקנו בהם יחד עם אמא שלי וחתמה מראש על כל הצ'קים שהן היו צריכות לחתום עליהם ביחד ככה שהיא היתה פיקטיבית.