עדיין לא חזר

הי ליאת. מוזר לרצות להיעזר בדמות וירטואלית,אפילו שיודעת שמאחורי המחשב את אדם,אפילו אכפתי.. כל כך קשה עכשיו.. מרגישה שכל יום שעובר רק נהיה יותר קשה.. התינוקת שלי בועטת בי,כאילו מזכירה לי שבעוד חמישה וחצי חודשים לא תהיה דרך חזרה מהדבר הזה. אני רוצה מאוד להיות בסדר ובכל פעם שהגוף שלי מתנגד להכל ומקיא וחסר מנוחה אני חושבת שהנה עוד רגע ואני חוזרת לאשפוז ואז מנסה להתנער מההרגשה הזו,להבין שזהו,אני בבית כבר ואני חופשיה להבריא. הוא עוד לא חזר מהמילואים והשיחות איתו כל יום נגמרות בבכי עד שעה מאוחרת. הוא לא בוכה רק אומר שהוא אוהב אותי ומתגעגע,לשתינו וזה הדבר היחיד שמחבר אותי אליה.. לא בא לי לחיות וחיים מתבשלים בתוכי... מה עושים.