אכפתיות לשעה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
נורא מפריע לי שהטיפול והמפגש הם כ"כ מערכתיים. אני לא מצליחה להאמין שאכפת, שהיא לא חושבת מולי על הקודמת והבאה. שהיא לא שולפת מהמותן דברים, ושזה באמת אכפת לה, ואני לא המקרה הטיפולי השלישי היום... במיוחד כשנכחתי וראיתי איך היא לוקחת ממש ללב על משפחתה, ובטיפול היא מרוחקת וקרה. אמא שלי נפטרה לאחרונה ואני קולטת שאין בעולם לזה תחליף. לקשר אמיתי כזה. אני מתיסרת לא לברוח מהטיפול כשהתיסכול מהאשליה של תחליף לאמא צף. איך משלימים עם קשר חלקי, שהוא עבודה, וכ"כ לא אמיתי?
היי אמילי, מצטערת לשמוע על מות אימך, מניחה שהכאב גדול. ו...את יודעת..באמת נשמע שהכאב האמיתי וגם הכעס זה על כך שאמא הלכה ושבאמת אין תחליף, גם לא טיפול ומטפלת. זה מקום להתאבל עליו על זה שבדיוק כזה קשר- יותר לא יהיה ואת זה אני חושבת שאת כן יכולה לעשות בטיפול ומשם גם לצאת למקום שקשרים אחרים (כמו גם קשר טיפולי) כן יכולים לקרות ולהיות גם אם לעולם לא יהיה כמו אותו קשר שאבד. ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
