גבולות בין הפגישות

בחודש האחרון אני במשבר קשה בחיים האישיים(לא ארחיב מעבר בגלל מידת החשיפה שאני מעוניינת בה)המון המון בכי ,דיכאון,חרדות..עובר עליי משבר גדול גם המטפלת ערה לכך שמצבי לא הכי..ביקשתי ממנה שתאפשר דיבור בין הפגישות (5 דקות שנדבר בפון אפילו פחות מ5 דקות פעם בשבוע חוץ מהפגישה הקבועה )היא חושבת שהיא לא יכולה לטפל בי בטלפון בשיחה של 5 דקות זה לא יהיה יעיל לא לה ולא לי אני מסכימה איתה שלא יעיל אבל חשוב לי לשוחח איתה לעדכן אותה לשתף ושהיא תגיב ותעזור לי להחזיק ..לא להתמוטט... ושוב היא סרבה אז הודעתי לה שלא אגיע יותר לפגישות . שחבל שכך הטיפול מסתיים ,אני זקוקה לה,לפגישות ,לטיפול ,צר לי שנקלעתי למשבר קשה ומורכב ואת המעט היא לא מוכנה לעשות עבורי ..היא אמרה שהיא יודעת שאני במשבר גדול ושאם זה ממש חשוב לי להגיד לה את הדברים בין הפגישות היא תיתן לי כתובת מייל שאוכל לרשום לה והבטיחה שתקרא ותנסה לעזור ככל יכולתה.אבל זה לא יהיה בטלפון מייל בלבד. . מה דעתך ליאת? למה היא הסכימה בכל זאת לתקשורת במייל בין הפגישות ? אכפת לה ממני או שהיא מרגישה חוסר אחריות אם לא תאפשר התקשורת?

הי נירית, אצלי המטפלת אפשרה לכתיבת מיילים אבל הייתי צריכה לדעת שהיא לא תמיד ענתה להם, עדיף מייל מלא לבוא בכלל זה סתם מזיק את לא חושבת??? הפגישות הן בשבילך לא בשבילה...את לא מזיקה לה אלא לעצמך וזאת החלטה שלך אם לבוא או לא. כנראה שהצטרכתי לכתוב זאת כדי לנער את עצמי גם :) בקשר לשיחות, במקרי חירום הייתי מתקשרת אף פעם לא החלטנו ממש שאתקשר, היא תמיד אמרה אם את רוצה נקבע עוד פגישה וכך אנו נוהגות פשוט קובעות פגישה נוספת שזה תמיד עדיף ממייל או שיחה בטלפון. פשוט בשיחה היא הייתה יותר מנתבת לפגישה במילא. את יכולה בתקופה שקשה פשוט להוסיף אולי עוד פעם אחת בשבוע כך עשיתי וזה הקל עליי בזמנו. וכדאי שתחליטו יחד על חוזה טיפולי בעניין, זה עוזר, מניסיון. ותשאלי אותה למה היא מסכימה למיילים, לא? זה בניכן. בהצלחה

יש בזה הגיון מסוים. שיחה טלפונית היא פגישה בזעיר אנפין. המטפלת אמורה להיות פנויה רגשית לשמוע אותך, ואת - את תשימי לב לכל הגה שישמע מפיה.... יחיה או יפיל אותך. לצערי כך זה איתי, ולכן אני מעדיפה את המיילים. מצד אחד אני יודעת שהמטפל מעודכן. אני בטוחה שאכפת לו, אני בטוחה שהוא אתי, בקושי, בכאב... וכבר קל לי יותר בלב. ממליצה לנסות, להישען, להאמין...