משתפת...

יושבת על הרצפה, לבדה מניחה את ראשה על ברכיה בידיה עוטפת,מחבקת את עצמה עוצמת עיניה, שקט ודממה היא רוצה להרים את ראשה היא רוצה להניע את גופה היא מרגישה אותו אוחז בה תופס בה חזק ומכאיב לה היא נלכדה כשהיתה ילדה קטנה מחוסרת כל הגנה נלכדה בתוכו, כשהוא עצום כל כך בכל רגע, שנה ועוד שנה,הוא איתה פעם אחר פעם ניסתה להיאבק בו פעם אחר פעם התמוטטה הוא שולט בה ומנהל את חייה הוא חלק מקיומה עכשיו היא יודעת, היא התפוגגה היא דיממה זמן רב עד שנמוגה עכשיו כשגופה ריק מנשמתה הוא נכנס בה והיא, היא כבר איננה

וואו...אני מתחברת מאוד למה שכתבת...זה ממש נוגע..כמה עצוב וקשה, תודה על השיתוף זה דורש אומץ. מיכל

סליחה שמגיבה באיחור תודה רבה לך! הקראתי אותו גם למטפלת שלי, אני יודעת שמי שלא מכיר אותי יחשוב שמדובר אולי על אונס או התעללות מינית, אבל זה לא זה, זה משהו אחר, שכבר המוןןןן שנים, ככה לא נגמר תודה לך גיגית