כל כך כועסת....

היי, אני קוראת כבר המון זמן בפורום אך אף פעם לא כתבתי הודעה ואחרי פגישת הטיפול היום כבר לא יכולתי יותר. חשוב לי לקרוא את דעתכם.... היום נפגשתי עם המטפלת. דיברנו רבות על הטיפול ועל העתיד של הטיפול. המטפלת הבינה שפיתחתי תלות כלפיה ויודעת שאני לא יכולה לשרוד בלעדיה ושאני זקוקה לה כמו אוויר לנשימה. רוב הפגישה ישבתי ושתקתי והיא ישר ידעה שאני מסתירה ממנה משהו (היא מטפלת בי קצת מעל שנה זא היא כבר מכירה אותי). לבסוף הצליחה להציא ממני שיש לי מחשבות לא טובות לגבי המשך החיים. כתגובה לדבריי היא הודיעה לי שהיא תתקשר לאימי לבקש ממנה לשמור עליי. אמרתי לה שזה בניגוד לחוק והיא עדיין בשלה. ניסיתי לשכנע אותה שתוותר על שיחה עם אימי והיא אמרה שזה בכלל לא נתון למשא ומתן. ואני-לא ידעתי כיצד להגיב. נפגעתי ממנה המון.היא יודעת שאני לא יכולה בלעדיה ושאין לי אומץ להפסיק את הטיפול ולפי דעתי לכן היא מרשה לעצמה לערב את אימי. אני כל כך כועסת- עליה כי היא פוגעת באמון שנתתי לה ובעצמי כי פיתחתי כזו תלות אליה ואני לא מסוגלת לשרוד בלעדיה.הכעס אומר לי להפסיק את הטיפול והתלות לא מאפשרת לי לעשות כזה צעד...:( אשמח מאוד לקרוא את תגובתכם...האם גם לכם קרה משהו דומה? כיצד עליי להגיב? האם זה הוגן? האם היא עוברת על החוק? תודה על המקום שהפורום העניק לי..... מבולבלת.

חושבת שאם אמרת לה שאת אובדנית ויש לך כוונות לפגוע בעצמך אז בהחלט רצוי שהיא תערב את אמך. אם פשוט דיברת על קושי ואפילו על חוסר תקווה וכו', אני ממש אבל ממש לא חושבת שהיא הייתה צריכה לערב מישהו חיצוני מכיוון שזה יכול להזיק לך (לדעתי).

תודה על התגובה, זה לא מובן מאליו בשבילי. קראתי את שכתבת....יכול להיות שאת צודקת....קראי בבקשה את התגובה שכתבתי לליאת (נראה לי מיותר לחזור עליה שוב), ואת כמטופלת (???), חשוב לי לקרוא את דעתך....כיצד אמשיך בטיפול אחרי האירוע הזה? תודה!!! מבולבלת.

לשאלתך אני בת 30. קראתי את תגובתך ובאמת גרמת לי להסתכל על האירוע מנקודת מבט אחרת. אני יודעת שהיא עשתה זאת מכוונה טובה לשמור עליי, אבל איך אוכל כעת לשתף אותה בדברים אישיים ובכוונות למינהן אם אני יודעת שאני לא יכולה לסמוך על כך שהדברים יישארו ביננו. אם לא אשתף אותה אז את מי??? אני חושבת על כך שאצטרך לשקר לה / להסתיר ממנה את האמת מחשש שמא תערב שוב גורם חיצוני. מה עליי לעשות??? תודה על המקום, מבולבלת.