מפחדת מאוד מאוד (דחוף?)

ליאת וגם כולם, סליחה על הדחיפות, כך אני מרגישה. אני בטיפול עם הרבה לבטים. (לא ארחיב כי מדובר על הרבה נושאים ובלתי אפשרי לכתוב את כולם). בכמה חודשים האחרונים יש לי סבל עצום מעצם קיום הקשר. הסבל התחיל בהתקפי חרדה, שלמדתי לקבל. בחודש וחצי האחרון הוא ממשיך בתחושה של חנק לאורך זמן ארוך מהיום, דקירות בגוף, לחצים בחזה. הוא טוען שאנחנו עובדים על חלקים מאוד קשים לי. אני מרגישה שהגוף שלי לא עומד בעומס. אני רוצה לעזוב את הטיפול, אך מאוד קשה לי לחשוב על כך (והמחשבה על כך רק מגבירה את התחושות הקשות). האם אתם מכירים כאלו דברים? לאחרונה נכנס לי פחד מאוד גדול האם הגוף שלי יכול לשרוד את העומס. אני מאוד מפחדת ואשמח לעזרתך.

שלום לך, קראתי את ההודעה שלך וכאילו אני כתבתי אותה... מכירה כ"כ טוב את כל מה שתיארת. לפרטי פרטים. לאחרונה גם הגעתי לקצה גבול היכולת והחלטתי לעזוב (לא האמנתי שאגיע למצב כזה) אבל הפחדים מהקשר היו גדולים כ"כ והכאבים הפיזיים והנפשיים היו בלתי נסבלים. בסוף נשארתי... אין לי פתרון קסם למצב שלך/שלי אבל אולי צרת רבים חצי נחמה ? המטפלת שלי אומרת שזה ישתפר, שיקח עוד זמן אבל ההקלה תגיע. אני רק מקווה מאוד מאוד שהיא צודקת.

אני מאוד שמחה שכתבת. (לא שמחה שאת סובלת כך). ואני מאוד מופתעת. היתה לי מחשבה שרק אני מרגישה כך. גם אני מרגישה שהגעתי לקצה גבול היכולת... אני מתפלאת שאני עדין קמה בבוקר ומתפקדת חלקית כאחד האדם. רציתי לשאול אותך, אם אפשר והשאלה לא חודרנית, האם המטפלת שלך מלוה אותך באופן "צמוד" ברגעים הקשים האלו? אני חושבת שיש לנו דבר במשותף, שגורם לטיפול להיות קשה במיוחד (רגשית וגופנית) והוא הפחדים מהקשר שהגדרת מאוד נכון. הרבה פעמים בטיפול הפחד הוא מהתכנים, אך כשיש פחד מקשר, הקשר הופך להיות המרכז ועסוקים רוב הזמן האם להמשיך או להפסיק, ולהרגשתי העיסוק הזה מערער את הטיפול עצמו. גם אצלי נאמר שההקלה תגיע. אולי הם צודקים.

אפשר לומר חוויתי גם אני, טיפול של כמה שנים טובות וזה היה קשה מאוד....ואז זה השתנה, כבר כמה זמן בערך חצי שנה או יותר שפשוט לא אכפת לי. הבעייה היא שכאילו אין שום רגש, ואין שום טעם ואין גם משמעות...משהו הלך לאיבוד. אני לא יודעת למה אני ממשיכה לבוא, מידי פעם אני אומרת שאולי נפרד, אבל הוא טוען שלא כדאי בצורה כזו (שאני לא מרגישה שום דבר)... נראה לי שבקרוב הוא יתייאש... האמת תמיד היו לי ספקות ועכשיו...

את יודעת מהו?

לא מדובר גם על מצב שבו הטיפול לא מחזיק? לאחרונה יש לנו הרבה ביטולים והזזות וקשה לי עם כך (דיברנו). נראה לך שיכול להיות שהדברים קשורים? וגם רציתי לדעת, תמיד אומרים שחרדה היא סיפטום רגשי שלא גורם לדברים במציאות השאלה האם יכול להיות מצב שבו כן דברים יגרמו? העומס הרגשי מאוד קשה, והדקירות בחזה, המחנק, ועוד דבר מאוד גרוע שקרה בעקבות כך, האם מטופל לא יכול בסוף להגיע למצב גרוע יותר מאשר מה שהיה ולא תהיה דרך חזרה?