זה נגמר...

לא מסוגלת אפילו לכתוב את זה. נגמר. הסתיים. נמוג. אין יותר את שתינו במרחב אחד של טיפול. אין כלום. היא פגעה בי אנושות. כמה חודשים של פגיעה, שהסתכמו לפגיעה גדולה מאוד לאחרונה. הסברתי לה בשבוע האחרון שוב ושוב, היא אמרה שהיא לא חפה מטעויות, והיא יודעת שנעשו הרבה טעויות מצידה לאחרונה. יודעת שכך לא היה צריך להיות. אבל היא מבקשת שננסה לבנות שוב מחדש. נתתי הזדמנות נוספת. והנה שוב השבר הגיע. והנה אין לי ברירה אלא לעזוב. כי אני צריכה גם לשמור על עצמי. מהפגיעות האלו. מחוסר האחריות שלה. לאחרונה קשה לה איתי. וכשקשה לה, מניסיון העבר, מרגישים וחשים זאת והיא לא מצליחה להתגבר על כך. לכן גם מרגישה שאין לי ברירה. שאין עוד מקום לתיקון. שכבר נתתי הרבה הרבה אפשרויות לתקן, והיא מבטיחה אבל לא מקיימת. כלום. נשאר לי רק להעביר לה את התשלום על החודש הנוכחי. כואב לי. מרגישה פירור. כואב לי שהיא אפילו לא מבינה את עוצמת הכאב. ושהיא לא מנסה לעצור בעדי. כואב לי העולם. זוכרת פה מאוד אותך ליאת, את סיגל, את א.ה. מענין אם אתן עדין פה. מקווה שכן. אולי אתן זוכרות אותי. אני זו שהמטפלת שלה יצאה לחופשה לחודש בפסח, וספרתי את הימים. כמה הייתי קשורה וחשובה לה אז. ואיך הגלגל מתהפך. לילה-טוב שיהיה. הלוואי.

לפעמים, דווקא מתוך המקומות הקשים, נפתחים דברים מאוד עמוקים ומשמעותיים לטיפול. גם אם תחליטי כן לעזוב בסופו של דבר, עדיף שזה לא יהיה מתוך כעס, אלא מתוך ליבון הקשיים, ואולי השלמה שהגיע הסוף. דברי איתה על הקושי, על הרצון לעזוב. הבנתי שכבר דברת. דברי שוב ושוב, אם יש צורך, זה חשוב. עןבדה שהיא בקשה שתישארי, זה מראה שהיא חושבת שיש עוד על מה לעבוד והיא יכולה לעזור לך. תחשבו איפה התחושה הזאת של חוסר אכפתיות כלפיך, נוגעת בך, איפה זה פוגש אותך בקשרים אחרים.

הזמנת אותי, אז אני פה :-) הי אני, ... דווקא שומעת מדברייך, מאד, שיש לאן להמשיך. יכולה לומר לך שקורה שישנן בטיפול תקופות, שיכולות לחזור על עצמן שוב ושוב, תקופות כאלה בהן את בטוחה לחלוטין בתסריט פנימי ברור שכזה, שזהו. מסתיים. מסתיים אבל מסתיים והפעם זה סופי. אין ספק. סופי סופי. נסתם הגולל. אי אותו קשר מה נותר ממנו. כמה איומות ושבורות הפגישות ובמיוחד סיומן. והתקופות הללו יכולות להימשך לפרקי זמן משתנים, ואפילו מספר שבועות או חודשים, והן חולפות. יש רגיעה, וכן, הן עלולות לחזור בכל מיני עוצמות. לפעמים צריך להכיר שכך קורה. גלים גלים. ומתרחשים ועוברים וחוזרים. ומה שאני שומעת אצלך הוא כיוון ההמשך, וכמה את כמהה אליו. בודקת. אין לך מושג כמה פעמים ראיתי בפורומים הכרזות שזהו, ובחלוף זמן התרככות של אחר-כך. וחוזר חלילה. לא תמיד כך, אבל ראה ראיתי מאלה. הרשי לי לקוות בשבילך. לקוות שיש פתח קטן גם להקשיב לדבריי. להאמין שיש לך מקום, ויש מקום לתיקון. מאמינה, עפ"י סיפורייך, שיש לאן לחזור. ואני חושבת שאת יודעת את זה בסתרי ליבך, למרות שיש במקום לא מעט פגמים וחסרונות. הו, כמה מהם, אבל, יש גם משהו מעבר. ככה אנשים, את יודעת... א.ה.

אין דבר העומד בפני הרצון שרוצים תמיד יכולים המון הצלחה