שאלה של גישה

הי ליאת וחברות הפורום הוותיקות וגם החדשות חודשים שלא כתבתי כיוון שאני כבר לא בטיפול ומרגישה פחות צורך לשתף אבל - לא חולף כמעט יום שאינני מבקרת ועוקבת אחר המתרחש, לעיתים אף בעניין רב. אמי נפטרה בשבוע שעבר. הודעתי לע. שהיתה מטפלת (קשה לי עם הגדרה זו) שלי במשך תקופה ארוכה ונושאי הטיפול היו קשורים כולם בקשר עם אמי. היא התקשרה והיתה מאד אמפטית וקשובה, הגם שחלפה למעלה משנה מאז סיימנו הקשר. בהחלט נחמד מצידה. אבל, כשהצעתי לה לבקרני במהלך השבעה, היא העלתה התלבטות. כשחשבתי על כך מאוחר יותר, הבנתי ובמובן מסוים גם הסכמתי ופטרתי אותה מההרגשה שהיא מחוייבת להגיע לביתי. וכאן השאלה - המטפל הוא פונקציה מקצועית אבל... הוא גם בן אדם. מה היה קורה לי ולה אילו היתה כן מגיעה לביקור תנחומים קצר ? האם צריך לשמור על הסטינג בכל מצב ? האם שמירה זו אכן משרתת , אפילו שהטיפול כבר נקטע לפני זמן כה רב ? עד מתי היא תמשיך להיות ה"מטפלת" ומתי היא תהיה "סתם אדם" אם בכלל ? שבוע טוב דנה

הי דנה ש.ב., תנחומיי... אובדן מורכב. טרי... התוכלי לספר (בעיקר לעצמך) על רגשותייך עכשיו? (הלם? כעס? החמצה? בלבול? הקלה? שחרור? אשמה? געגוע?) אולי תרצי לספר גם לה, למטפלת, בפגישה שתקבענה מחדש? אולי זה מה שאת מכוונת אליו? הצורך לשתף. אותה, אולי? חומר לעבוד אתו ביחד? המטפל שלי אומר, כך הבנתי, שאובדן אם שמערכת היחסים איתה הייתה סבוכה למדי, בדר"כ פשוט פחות מאובדן של אם, שזכורה בעיקר כאהובה, טובה ומעניקה. פרידה... בכל אופן, בעיניי, שנה הוא לא זמן כה רב, ולתפיסתי, מטפל נשאר בתפקיד הזה, גם אחרי שנים. מבחינתי, די לעולם, גם כשהוא הוא אינו ממלא את התפקיד מולך בפועל בפגישות. מרגיש לי שמימוש ביקור שלה אצלך עשוי לשבש משהו. לא'דעת הרעיון מעלה אצלי אי אלו חרדות. מצד שני, לכאורה אין לדעת, ולכן רק אוכל להבין את ההתלבטות. לי נראה שבמצב כזה הייתי הולכת על הקטע הרציני ומחדשת קשר טיפולי, די במיידי, ופחות סומכת על כוחותיי של לבד. שמרי על עצמך, א.ה.

תודה לכן על ההתייחסות אפשרתן, כרגיל, הרחבת זווית הראיה וההבנה דנה

בדיוק בשבוע הבא יחול היורציד של אימי. ואני כ"כ מזדהה. דוקא המטפלת שלי כן הגיעה בשבעה ומאד רציתי בזה לפני. אבל כשהיא הגיעה הרגשתי בוז אדיר. כתוב שהנשמה של המת במקום השבעה, הנשמה של אמא כאן בשבעה. מי צריך תחליף. ובעצם, הגוף כבר לא... הבלבול של יש-אין אמא,ואמא יש רק אחת הרגיש לי גועל מתחליפים... כך שלי הנוכחות הטפולית בשבעה הגבירה את האבלות...