היום ליאת,לא אזדהה

זה דורש כוח ואין לי כזה.. חיפשתי אותו כבר יום אחרי שנלקח ממני בחוסר רחמים.. חנקת אותי עד שהקאתי את הצער ואתה נגעלת,הסתכלת בו ,נגעת בו ואז עזבת הוא נשאר שם דביק ועצוב,מחלחל למרצפות המצוירות ,זורם אל מתחת למיטה ואני רוצה לשתות חושך בחדר שלי כמה שאתה עדיין בתוכי,התוהו שלך והבבוהו שלי.. בצומת עמוס אורות ואנשים,רואה את עצמי מרחוק,בלי ריח בלי טעם בלי ליגוע שומעת אותך אוהב,רוצה לבלוע טועם ומריח לא רואה אותי רק אוהב,אוהב כמו שרק אבא יכול לאהוב.. והגיע הקיץ ואני כבר גדולה,בשמלות לא הולכת גם לא מלמלה,נעלי הלק כבר קטנות במידה ובכל זאת נשארתי אותה הילדה,מחפשת אותך בכל חפץ ושיר נשארתי לבד והקיץ קריר לא מחמם את ליבי ולא הולכת לים רק במיטה אשכב ויהמר מי יהיה הראשון לשים קץ לחיו. פשעתי וטרם נענשתי,כל יום כשהגוף מתעורר,הלב רוצה לישון ולא לקום יותר,לא לפעום ולא לחלום ,להיעצר ברגע אחד להתנתק מן הורידים לקפוץ מן הגגות הכי גבוהים ולא לפגוש יותר את עצמי לעולם -לא לפגוש אנשים.

כל כך עצוב לקרוא אותך..וכל כך מבינה.... יש בך משהו שכל כך דומה אצלי...לא פשעת, הלוואי שתוכלי להרגיש אחרת.. בוכה איתך בכאב ...יואו..השמלות.... לא מסוגלת ללבוש שמלה...שנה שעברה העזתי לראשונה בבר מצווה של בני...מאחלת לך שתרגישי טוב יש בך כוחות!!!! את שרדת!!! מיכ

קשה לקרוא את מה שאת כותבת,את חזקה שעברת ושרדת את זה!!! יש בך כוחות!!! את לא פשעת!!! ולא צריכה להיענש!!! מחזקת אותך להמשיך להיות לוחמת גיגית

האם את בטיפול ? כל כך מבינה אותך את בליל הרגשות את חוסר היכולת לחוש איפה את מתחילה ואיפה את נגמרת את השקיעה הזאת בתוך בוץ שחור סמיך ודביק רוצה לחבק אותך ולחזק אותך אחותי את ! אל תתייאשי אם תרצי אכתוב לך מייל שתוכלי לכתוב אלי הילה