יום אחד זה יקרה...?!

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

25/06/2013 | 21:31 | מאת: מ.מ

היי.. מאז האין לי כוח האחרון שלי.. דברים כל כך השתבשו וקרו דברים מהסוג הרע של "לי בחיים זה לא יקרה".. כל כך מתסכל שבמקום שדברים יתחילו להסתדר הם עוד ועוד מתבלגנים ונהרסים..ובאמת אין לי כוח.. הנקודת אור היחידה שכמה שהקשר שלי עם המטפלת הוא רכבת הרים אחת מטורפת .. היא באמת באמת הייתה שם השבוע בשביל לעזור ולתמוך.. את הניסיון הקצרצר עם התרופות הפסקתי.. אני לא מצליחה להאמין שהן יכולות לסדר את מה שהרוס במציאות..זה מרגיש כל כך לא פייר... אולי לפעמים צריכים להגיע להבנה שלא לכולם דברים יכולים להסתדר בחיים?

27/06/2013 | 20:32 | מאת: א.ה.

מ.מ. יקירה, נראה לי שאנחנו צריכים להגיע להבנת עומק (מעצבנת, אולי) שדברים לא מושלמים. קל וחומר כאשר משהו (או הרבה משהו-ים) מאד חלקי ומאד רחוק מלהיות כזה. ואז, אז אמור להיות יותר קל. הגם שהרע וההרוס יוותרו שם. לא טוב מושלם ולא רע מושלם. א.ה.

27/06/2013 | 22:17 | מאת: gigit

"את הניסיון הקצרצר עם התרופות הפסקתי.. אני לא מצליחה להאמין שהן יכולות לסדר את מה שהרוס במציאות" את צודקת, הן באמת לא יכולות לסדר את מה שהרוס במציאות... אבל: הן יכולות להקל, הן יכולות לעזור לך לצאת כרגע מהכאוס שנקלעת אליו על מנת שתוכלי באמת באמת לנסות לסדר (או לפחות לחוות מחדש ולקבל) את מה שהרוס במציאות. התרופות לא משנות את המצב- ממש לא!! אבל הן כן יכולות להוות מעין חבל\קרש קפיצה\ פוש כדי שתוכלי לנשום קצת אוויר מעל פני המים ואז להתחיל לטפל, לגעת במה שבאמת לדברייך "הרוס" אני כותבת לך מניסיון, אני התנגדתי המון לתרופות, היו לי את השיגעונות שלי, התחלתי, הפסקתי, נפלתי, קרסתי, התמוטטתי!!!! לקחתי שוב באחת הפגישות בטיפול (תוך כדי נושכת את עצמי), היא היתה שם איתי, המטפלת, החזיקה אותי.. היה קשה- אבל שווה בהצלחה גיגית

28/06/2013 | 00:56 | מאת: הילה

האם התכוונת לשיר של ריטה יום אחד זה יקרה משהו ישתנה ולא יהיה ממה לחשוש ? קוראת אותך כבר ה מו ן זמן עוד מימי ענבל ורואה כמה קשה לך לי זה נשמע כמו שמגדירים ברפואה קשה אך יציב השאלה שלי האם את מוכנה "להסתכן " בשביל שיקרה השינוי לפרוץ דרך אולי תעשי רשימה של תחומים שבהם היית רוצה להשתנות עבודה ,זוגיות ועוד ותחשבי באיזה תחום את לא מוותרת לעצמך ואת רוצה לשנות ומה את צריכה לעשות בשביל זה לקבוע מטרה ראלית וכמובן לשתף את המטפלת ואולי אם תעשי את הרשימה תראי שיש משהו שכן התשתנה במהלך הזמן שעבר בכל אופן אני מאחלת לך תצליחי למצוא את הדרך הילה

"ולא יהיה ממה לחשוש"..(ריטה) ככה אני מאמינה מ.מ, צריך להאמין נכון? והמטפלת היא נקודת אור חשובה. ליאת

30/06/2013 | 00:01 | מאת: מ.מ

היי, תודה לכולכן על ההתיחסות ! כל כך הייתי רוצה לפרט ולרשום יותר אבל תמיד אני חוששת מלהיות כאן חשופה מידי.. ולשפוך כאן מידי את הלב.. א.ה היקרה - לפעמים " שיש חור אחד בדלי" אז מצליח לסתום אותו עם האצבע .. אבל אז מגלים שיש עוד חור שגם אותו מצליחים איכשהו לסתום.. אבל בשלב מסיום שיש כבר יותר מידי חורים אז מרימים יידים ופשוט רואים את כל המים יוצאים להם ... גיגית - אני מאווד שמחה לשמוע שאת מרגישה שהתרופות עוזרות לך .. כרגע אני מרגישה שאין לי את הזמן והיכולת להרשות לעצמי להסתגל ולבדוק ולהחליף ולנסות ולראות אם הם עוזרות לי.. אז קצת שמתי את העניין הזה בצד .. למרות שלקח המון שנים עד שהסכמתי בכלל לחשוב על זה.. אבל הניסיון הממש קצר לא הצליח. הילה - כן התכוונת לשיר של ריטה (מתי כבר יקרה שהיום הזה יבוא ..) אני מסכימה עם הקשה אך יציב ..בשבוע האחרון גם היציבות הזאת התערערה עקב דברים שלא בשליטתי שקרו במציאות החיצונית.. שקצת שינו את התמונה לרעה.. תודה על התמיכה.. :) ליאת - המטפלת אכן נקודת אור חשובה ביותר .. אולי בשביל זה "שמרתי אותה כל כך הרבה שנים.. מתי כבר יגיע הרגע הזה שלא יהיה מכל כך הרבה מה לחשוש..?!

מנהל פורום פסיכותרפיה