מטפלת מסננת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ליאת, שלחתי למטפלת שלי הודעה אם אני יכולה להגיע מחר לפגישה והיא סיננה אותי. יכול להיות שהיא תענה מחר, אבל בכל מקרה היא סיננה היום... אולי היא מתעצבנת ששלחתי לה הודעה בשבת ואולי היא מתעצבנת ששלחתי לה הודעה מהיום למחר... איאפשר לדעת... אני רק יודעת שכבר באמת נמאס לי... הכלא הריגשי הזה , התלות, המחשבות של אם כדאי או לא כדאי לשלוח הודעה... האי שקט שאני מרגישה בגלל שהיא לא ענתה... אני מפרשת את זה כדחייה... גם אם זה כך וגם אם לא, אני עדיין חושבת שהסינון הזה זה חוסר כבוד כלפיי בתור מטופלת ובתור בן אדם. אני מתחילה להשתולל מבפנים ויודעת שזה הזדמנות כביכול להתבונן ולראות מה קורה לי בסיטואציות הללו.., אך אני כבר מודעות לדברים האלה... אז מזה עוזר שוב לחוות את הכאב הזה? היא באמת לא שמה עליי אני כבר שנה ותשעה חודשים אצלה, אני כל כך רציתי שהטיפול יעבוד אבל אני פשוט לא מעניינת אותה... אולי אני מוציאה דברים מפרופרציה (זה החלק הרציונאלי שאומר זאת) אך ברגש - קשה וכואב לי, אני סובלת בגלל זה ,,, והכל מתרסק לי כי היא סיננה , ואולי מחר אשלח לה הודעה שהטיפול מסתיים... ליאת תתני לי עצה בבקשה... תודה רבה!
היי מאי, אני לא יודעת מה כתבת בהודעתך אבל יכול להיות שזה לא היה דחוף? ואם זה לא היה דחוף יכול להיות שהפסיכולוגית החליטה שבשבת לא מתאים לה לענות אבל ביום אחר- כן וזה אומר שהיא שמה לך איזשהו גבול. לשים גבול זה לא אומר שלא איכפת לה ממך. להיפך, הרי גם בגידול ילדים לגדל ילד באופן מיטיב זה אומר- גם לשים לו גבולות לעיתים. יש לי תחושה שכשאת אומרת שלא איכפת לה שנה ותשעה חודשים על זה את מדברת, שהיית רוצה (אולי) שהאיכפתיות תתבטא בחוסר גבולות מוחלט ואני חושבת, שוב, שחוסר גבולות מוחלט אינו איכפתיות כלל וכלל. ליאת