רוצה הביתה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
הי ליאת, יש לי שאלה וגם צורך לפרוק מהר. המטפלת שלי באשפוז אומרת לי הרבה פעמים שלא כדאי שאשתחח. כשאני מעלה בפניה את הרצון שלי לחזור הביתה עם אלה ולהיות עם בן זוגי בבית,היא עושה פרצופים סקפטיים. זה מעליב אותי נורא כי אני עושה מאמצים גדולים בכדי להיות בסדר,בשביל לישון בשעות סבירות,בכדי לחייך לאלה ולהיות כל כולי בשבילה ,היא שואלת אותי מה אני עושה בשביל עצמי. והשאלה הזו גרמה לי לצאת מהטיפול ולחזור לחדר שלי.. ואז חשבתי שעשיתי טעות שהוכחתי בזה שברחתי שאני לא לגמרי בסדר. בן הזוג שלי אמר שזה שטויות,שזה שלא רציתי להישאר שם לא אומר שום דבר על המצב שלי ושמותר לבן אדם להתעצבן ולומר את דעתו. אני מרגישה שאין להם כאן אינטרס לשחרר אותי ופתאום תוהה אם הם בעדי,לקח לי המון המון זמן להבין שיש אנשים שהם בעדי,כולל בן הזוג שלי. מה עלי לומר להם? אני יודעת שאת לא מכירה אותי ולא את העבר שלי בכדי לומר לי למה הם לא מוכנים לשחרר אותי. האם זה שיש לי פלאשבקים למשל,יכול לגרום להם לא לשחרר? אשמח לאיזו תמיכה מצידך,אולי טיפ לאיך לדבר איתה ולהסביר.. כי ניסיתי המון. תודה ליאת, דור.
היי דור, אני לא יודעת מדוע הם לא משחררים אבל אולי זה מפני שבסופו של דבר הם חושבים שכדי לשמור עלייך ועל בתך הכי טוב- כדאי שתהיי שם. אני מבינה את רצונך לצאת אבל תחשבי לעומק על האחריות שמוטלת עלייך עכשיו... בכל מקרה, בהחלט חשוב שתמשיכי לדבר את מה שאת מרגישה גם הם הם לא מסכימים איתך זה חשוב שתדברי. ובהחלט זה בסדר גם להתעצבן. ליאת